ראשי / מטאפיזי / תיאורית הסימולציה כמטפיזיקה חדשה

תיאורית הסימולציה כמטפיזיקה חדשה

טום קמבל הוא פיזיקאי לשעבר וגם עבד כקבלן חיצוני עבור נאס"א, טום התמחה בסימולציות והיום מציע את הסימולציה כתיאוריה של הכל

שתי התיאוריות הפופולאריות של הבריאה, אלוהים והמפץ הגדול סובלות מרגרסיה אינסופית (אלוהים ברא את העולם, אז מי ברא את אלוהים, מה היה לפני המפץ ? איך נוצרה נקודת הסינגולריות הכבידתית?), לא משנה

גם תיאוריית הסימולציה סובלת מרגרסיה אינסופית, אבל עדיין לכידה להפליא ומסבירה דברים

ההסברים לפי ראיון כאן

לקמפבל יש גם ערוץ עם הרצאות כאן >>

אז ככה

- העולם הוא סימולציה (כלומר העולם הפיזיקלי הוא סימולציה)

- התודעה מחוץ לסימולציה הזו (מחוץ לפיזיקה)

- התודעה מרכזית בחלקה ומבוזרת בחלקה (שזה אנחנו)

קמפבל משווה את העולם לסימולציה במשחק וורד אוף וורקראפט, התודעה מושווית לשחקן העוטה דמות – אווטר (המשווה לגוף האנושי) ופועל בעולם מסומלץ

העולם הססגוני עם ההרים, היערות,  הטירות והשחקנים האחרים אינו קיים למעשה, אלא מחושב

כשהאווטר מסתכל ימינה השרת מחשב את הנוף הנגלה אליו ומשדרו למחשב השחקן, הנוף אינו קיים, המציאות אינה קיימת, יש רק נתונים של הסמולציה שמוצגים לשחקן

באופן דומה, במציאות, עץ לא נופל ביער, אלא אם אתה מסתכל עליו, וגם אז הוא לא עץ אלה data stream

אין מאחורי שום דבר כרגע

וגם אני שום דבר כרגע, כלומר גם אני חישוב

חיזוק לתיאוריה מגיע מתורת הקוונטים, בניסוי החריץ הכפול, מודגם מצב שבו מציאות אחת "ניבחרת" מבין מספר חלופות, רק כאשר נוכח צופה. כל עוד שאין צופה, חלופות המציאות מתקימות בו זמנית

האווטר שלי בוורד אוף וורדקרפט, כפוף לחוקי המערכת, הוא לא יכול לעבור דרך סלע אלה מסביב לו, הוא יכול להיפצע, ולהיות מוגבל מרגע הפציעה, הסימולציה מיישמת את חוקי המערכת

בדומה אני מוגבל לחוקים של העולם הפיזיקלי, ויכול להפצע ולהיות מוגבל

לא רק הגוף המסומלץ יהיה מוגבל, גם התודעה עשוייה להיות מוגבלת נניח מפגיעת ראש, אבל זו עדיין הסימולציה

בניגוד לשחקן במשחק המחשב שיכול לצאת מהדמות וללכת למקרר

התודעה שלי אינה יוצאת מהדמות (לפחות לא בלי קורס אצל טום או מוות), כך שפגיעת ראש משפיעה עד להודעה חדשה

כאב לפי קמפבל הוא רק מידע, וניתן למניפולציה. ניתן לראות זאת למשל אצל אנשים שעוברים ניתוח ללא הרדמה

נתוני החושים (קול, ריח ..) הם בסה"כ נתונים מהשרת בדיוק כמו הנוף (ראיה)

אז חוקי הפיזיקה הם מערכת החוקים בסימולציה, העולם הפיסיקלי הוא סימולציה, והתודעה נמצאית מחוץ לעולם הפוזיקלי. הפיזיקה כמדע אינה יכולה לעסוק בתודעה, התודעה מחוץ לסימולציה

ומה יש מחוץ לתודעה (כלומר מחוץ לסימולציה ומחוץ לתודעה שמחוץ לסימולציה), כאן אנחנו שוב פוגשים את המגבלה המציקה מהתיאוריות האחרות, לא ניתן לדעת, מצער אבל ככה זה, עדיין העולם לפי טום הוא – סימולציה

יש לתיאוריה ערך מעשי שגם הופך את קמפבל לסוג של גורו, כלומר אם מבינים את המערכת אפשר לשבור חלק מהחוקים וחלק לעקם (נניח כמו בסרט מטריקס), מה גם שכולנו בעצם מחוברים לתודעה אחת ויש לזה משמעות אפליקטיבית. הרצאה כוללת של הנ"ל בנושא החיים, היקום וכל השאר (18 סרטונים) >>

חיזוק לתיאורית הסימולציה מגיע מפיזיקאי ג'יימס גייטס, שמוצא משום מה קטעי קוד (תכניות מחשב) בתוך יצוגים גרפים של משוואות מתורת המיתרים המשמשות לתיאור העולם הפיזיקלי:

וזה מקבץ מראי מקום לטוענים וטענות שהעולם הוא סימולציה או סימולציה אחת מתוך סימולציות רבות

 

יקום דיגיטלי:

היה לנו יותר קל לקבל את העולם כסימולציית מחשב אם העולם היה דיגיטלי ואכן -

בהנחה שהעולם רציף עצם שנע מנקודה א לנקודה ב, יעבור קודם את חצי המרחק, ואח"כ את חצי המרחק שנותר וכך הלאה (גבול סידרה מתכנסת), העצם לעולם לא יגיע לנקודה ב' כי תמיד יצטרך קודם לעבור את חצי המרחק שנותר בינו ובין נקודה ב'

אצל קמבל העולם דיגיטלי, והתנועה מתבצעת עי כיבוי של פיקסלים בנקודה אחת והדלקתם בנקודה הסמוכה, כמו תנועה של סמן העכבר על פני צג מחשב

אצל הפיזיקאים משול גודל הפיקסל לקבוע פלאנק, ליקום יש רזולוציה, לתיאוריות עולם דיגיטלי יש יותר ויותר חסידים בקרב הפיזיקאים

 

 

תודה

4 תגובות

  1. אז אני לא שמנה?

  2. עדות שנויה במחלוקת אבל מאוד פופולארית על חוויה שלאחר מוות מוחי (לא היה מוח פיזי שיחווה את החוויה) ע"י דר' איבן אלכסנדר
    https://www.youtube.com/watch?v=qbkgj5J91hE
    גם לפי אלכסנדר , יש תודעה ראשית והיא יוצרת מציאות

  3. יוגי, Dada Gunamuktananda, מזכיר גישה מסורתית, הכוללת תודעה מרכזית, רישות בין התודעות, ותודעה יוצרת חומריות

כתוב תגובה

כתובת הדואר לא תפורסם שדות חובה מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

למעלה