בדיוק אני קורא ספר בן 13 שנה שכתבה בנושא ויויאן פורסטר, עיתונאית צרפתיה (ובא בעת עולה השאלה איך היא נראית, אז נגיד רק שהיא ילידת 1927), ויויאן מעלה שאלות כמו האם צריכים להיות ראויים לחיים כדי להינות מהזכות לחיות, ומכאן האם יש תועלת בחיים שאינם תורמים (למישהו) להפקת רווחים? לא משנה.
אם לקצר חצי עולם חי מכלום ומסוגל לעשות את מה שעושים עובדים במדינות מערביות (הודים וסינים מתכנתים בסדר). כך שרובנו בתהליך של להפוך למיותרים. אם הזכות לחיים מותניית בלהיות נחוץ ולכן עובד, צפויה שואה. ויויאן עוסקת במנגנונים של השתקת השואה המתפתחת.
"… אף אחד לא ישאר אחרי על מסלול הריצה, אתה תפסיק לרוץ לפני או שאני אמות בניסיון להחזיק יותר על המסלול, זה עד כדי כך פשוט. אני עובד הכי קשה. אחרים אולי יותר מוכשרים ממני, יותר חכמים או יפים ממני אבל אני עובד הכי קשה.. (המשך…)
היתה פעם מפלגה שחרטה על דיגלה את המאבק למען (ולשימור) זכויות האזרח והאדם, את המפלגה, ר"ץ, יסדה והנהיגה שולמית אלוני, וכשהייתי קטן, עוד הספקתי להצביע להם. מתישהו ר"ץ התאחדה עם עוד שתי מפלגות בעלות מצע שמאלני עמום ונגוזה. מאז בכל מערכת בחירות אני מקווה שמפלגה כלשהי תואיל לחרות על דיגלה את העניין הזה עם זכויות האזרח וזה לא קורה (המשך…)
הפוסט קיבל את שמו בהשראת כתבה באל-ג'זירה המציגה רצף קטעים מצולמים ובהם תינוקות פצועים ומתים המגיעים לבתי חולים בעזה.
העולם משחרר לנו את החבל, כמו שניסח זאת מגיש חדשות ותיק אחד אבל גם מתפלץ מזרם האזרחים הפצועים וההרוגים המגיע לבתי החולים בעזה. אנו בני ישראל מוצאים עצמנו במאבק עם החמאס על זחיחות דעתו של העולם. למעשה הסיכוי היחיד של החמאס לגרום לנסיגה ישראלית הוא באמצעות העולם שצופה בסיכסוך.
המשוואה קטסטרופה אזרחית = נסיגה כנראה ברורה פחות או יותר לכולם, החמאס מבין, ומיישם כך נראה כתורת לחימה.
לפני זמן מה הגיע מין פיק תקופתי בעבודה, ולצורך העניין הסתפחה למשרדי בכל יום אחת מהפקידות בחברה, תפקידן היה בערך לענות לטלפונים ולרשום פרטים. הטלפונים תקפו בגלים ובהפוגות הפקידה התורנית ישבה ובהתה, הבהייה הייתה קשה מנשוא, והפקידה, כל אחת בתורה, ניגרה משיעמום על הריצפה וביקשה את נפשה למות.
הצעתי לגוססות ברוב אדיבות מחשב עם אינטרנט מהיר (המשך…)
היתה מין מהפכה חברתית שהסתיימה כנראה זמן מה אחרי שנולדתי, לפני המהפכה נהגו הגברים בני המעמד הבינוני לצאת לעבוד והנשים לא, הנשים טיפלו במשק הבית וכונו בהתאם עקרות בית (עקרת בית ועקר עבודה ?), אחרי המהפכה נהגו הגברים בני המעמד הבינוני לצאת לעבוד והנשים גם.
לכאורה כח הקניה של הזוג גדל משמעותית, אבל נכון להיום זה לא מה שקרה (המשך…)
יצא לי לראות כמה פרקים בכיכובה בסידרה הכאילו דוקומנטרית על סמים , בעיקר כי אני מתקמצן לעשות מנוי לאגו טוטאל ולא היה מה לראות, כמה הערות:
- סמים כך מסתבר מעוותים את המציאות, האמא הפולניה, סמל הטירטורים בצבא וחיים יבין לא מעוותים את המציאות (המשך…)
אז זהו, בעשרות השנים האחרונות היו אין ספור מקרים של ידוי אבנים ביום כיפור, לא יודע אם מישהו נעצר, כרגיל פשעים בשם הדת השלטת או הלאומיות השלטת ניסבלים יחסית, למעשה גם פשעים בשם הדת או הלאומיות הנישלטת ניסבלים יחסית ובלבד שהם מבוצעים במקום בו לפורעים רוב מקומי.
עבדכם ניסקל לא פעם כנער כשרכב על אופניים ביום כיפור, אבל הסקילה היתה מזדמנת וממילא לעבדכם אין גב, למי איכפת, העכואים סקלו בתום לב איזה ערבי אחד שדווקה היה לו גב ומי נפגע ? (המשך…)
אדם שהזדהה כשוטר התקשר למנהלת סניף מקדונלד בקנטאקי, ארה"ב. המטלפן הודיע למנהלת הסניף כי אחד העובדות, לואיז אוגבורן גנבה והורה לה להביאה למשרד, בהמשך הנחה המטלפן את המנהלת לבצע חיפוש בכליה של לואיז, ולאחר מכן חיפוש בעירום.
המנהלת היתה טרודה בניהול הסניף והמטלפן עיקב את התהליך כך שלאחר 40 דקות עדיין היתה לואיז עירומה במשרד, מכוסה חלקית בסינור. המנהלת הטרודה נאלצה לפרוש בשלב הזה והשאירה את לואיז בהשגחת המדביר שלהם, ווס. (המשך…)
התנגדות לא אלימה, כנראה צורת ההתנגדות הכי פחות אפקטיבית. אם אתם בכל זאת בוחרים בדרך הזאת כדאי לבדוק קודם מול מי , ולשנות אסטרטגיה אם השיטה לא עובדת לאורך זמן, בסרטון קטעים מצולמים שהוברחו מטיבט:
טור עולי רגל טיבטים צועד בשלג, הסינים צולפים עליו (המשך…)
הדינאמיקה של הקפיטליזם שואפת לקבוע לכל דבר מחיר, אין הפקר, במרחב שנוצר שבו לכל פעולה יש מחיר, חופש הפעולה כרוך באמצעי תשלום, ניתן לומר כי רמת ההכנסה קובעת את רמת חופש הפעולה.
אמנם, נכון להיום לא מוכר לנו מרחב כזה, שבו לכל פעולה יש מחיר, אף אחד לא הצליח לקבוע למשל מחיר לטיול בשעת בין הערביים, אך לשם מובילה הדינאמיקה של השוק החופשי, ובמידה חלקית אנו חיים במרחב כזה (המשך…)
התפוצצות אוכלוסין, גידול גלובלי מהיר של האוכלוסיה מעבר ליכולת ההכלה של כדור הארץ
צריכה גבוהה וגידול מתמיד בצריכה לראש
צמיחה כלכלית היוצרת גידול בתפוקה, שמשמעותו גידול בצריכת חומר גלם וגידול ביצור פסולת תעשיתית
הסתמכות על מקורות אנרגיה מתכלים, בפרט דלק מאובנים
הרשימה הזו מופיעה באתר של פעיל אקולוגי בו עבדכם קורא לאחרונה, גורמים אחרים ערכו רשימות נוספות, נכונות יותר או נכונות פחות. שני הפרמטרים הראשונים מרכזיים כנראה בקטסטרופה המתהווה – הגידול במספר הראשים והגידול בצריכה לראש.
בעולם עתידני (העולם הבא, להלן) שבו מקורות האנרגיה בלתי נדלים, שבו אנו מסוגלים ליצר את כל הדרוש לנו ולמחזר את הפסולת במערכת יציבה אקולוגית ללא זיהום מצטבר, ללא התכלות… בעולם כזה אולי לא תהייה משמעות לגידול בצריכה, בעולם הזה הקטסטרופה כבר התחילה.
החיבור בין אנרגיה, תיעוש, צריכה והמצב האקולוגי אינו יורד מסדר היום הציבורי, הגידול הטבעי אינו פופולארי כנושא לדיון, והסיבות לגידול הטבעי שהן בעיקרן דתיות או תרבותיות למעשה נעדרות מהשיח הציבורי
מכר טוב שלי (מזה) שהוא לא עלינו דתי-לאומי, צפה ב 120 ימים בסדום המזעזע של פזוליני. הדתי-לאומי חובב קולנוע ובתור שכזה מרשה לעצמו לצפות בתכנים מטמאים כהגדרתו, אבל טוהר מאוד חשוב לו.
"אני מפחד" הוא אמר לי, "ראיתי את הסרט ואני מפחד, מפחד מהרשע".
רציתי להגיד לו שבדרך כלל זה לא רשע שעושה את הזוועות האלה, בדרך כלל הדברים האלה נעשים בשם המוסר ע"י אנשים דתיים או לאומיים, רוב האנשים האנשים שמעונים עכשיו בעולם מעונים ע"י מדינות או קבוצות בדלניות, לאומיות או דתיות, בשם אידיאולוגיה מתאימה. מי שעובר התעללות נתפס כאוייב העם או המדינה, או האל (המשך…)
התחלתי לקדם בתשלום את קפיטליזם ופנאי כל תרומה לקמפיין תחמם את ליבי, תרומה משמעותית תגרום למהפכה חסרת תקדים אני חושב, לא משנה. אם קראת את הטקסט והיית רוצה לקדם את הפפולאריות של הפרספקטיבה המוצעת בו, אז הנה
אדם שהזדהה כשוטר התקשר למנהלת סניף מקדונלד בקנטאקי, ארה"ב. המטלפן הודיע למנהלת הסניף כי אחד העובדות, לואיז אוגבורן גנבה והורה לה להביאה למשרד, בהמשך הנחה המטלפן את המנהלת לבצע חיפוש בכליה של לואיז, ולאחר מכן חיפוש בעירום.
