הדיאטה האחרונה התחילה כרגיל בנקיעת נפש, נקעה נפשי מכרסי, קילוגרמים ספורים בלבד מפרידים בין גופי לבין גוף שאינו חשוף לביקורת. לאחר עשרות שנים שבהן נדחה השדרוג עד לאחר הבחינה, הדד-ליין, התקופה המנכוסית וכו` התברר לי שמחצית חיי (לפחות) עברה עלי בגרסתי הפגומה. החלטתי שלא עוד, יהיה מה שיהיה אני מתחיל בדיאטה ולא מפסיק עד שיורד 6 קילו, יהרג ובל יעבור, אני שם את המשקל בראש סדר העדיפויות, כל השאר משני, נייס טו האב, קודם כל דיאטה. עניינים אחרים כמו זחיחות הדעת, רמת ריכוז, אנרגיה, תיפקוד מלא בחיי יום יום, נדודי שינה, נהנתנות, חברתיות, מסת שריר… כל אלה זוכים מעתה לעדיפות משנית ביחס לדבר העיקרי, אני הולך להיפטר מהעודפים ולחיות ללא עודפים עד יומי האחרון.
המיקוד שלי התברר הפעם כנכון, מה שהכשיל אותי בעבר לא היה בדיעבד כח רצון, התמדה וגם לא גן סורר המסמן רעב תדיר. הוכשלתי ע"י ערכים, או בעברית בת זמננו ע"י סדר העדיפויות שלי. מרגע ששונה סדר העדיפויות לא היה מה שיכשיל את הדיאטה (המשך…)
