בעקבות ´שלוף´ מאת אסתי אהרונוביץ ואסף לוי 13.6.02
הזכות להגנה עצמית הנה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של אדם במדינה חופשית, ובתוך כך הזכות להחזיק בנשק. משרד הפנים פועל לאחרונה בכיוון, אולי לא מתוך הכרה בריבונות מסוימת של האזרח על עצמו, אך הכרה מתנחלת לה בתוך השינוי.
במפתיע מתברר שהמטרפדת העיקרית של השינוי היא תנועת נעמ”ת, זו האחרונה רואה באזרח נושא נשק רוצח-אישתו-פוטנציאלי ועל רקע זה מוצאת לנכון לשלול א-פריורית את זכותו כנ”ל, אך טרפוד הזכות להגנה עצמית משמר את פגיעותן וחולשתן היחסית של הנשים.
אקדח קטן הוא המשווה הגדול בעניינים שבין אדם לחברו, אקדח משווה בין חנווני ושודד, בין גברת בגיל העמידה ופורץ, בין אישה ברחוב שומם וחבורת צעירים חרמנים, וכמובן בין בעל עצבני ואשתו המעצבנת. למותר לציין שהאפקט בד”כ מניעתי, מין מאזן כוחות בזעיר אנפין, אך מאחוריו חיבת להיות עוצמה אמיתית ולגיטימית. חברות נושאות נשק, וארצות הברית מספקת את הדוגמא הטובה למרות הביקורת, התפתחו להיות חברות אדיבות , מנומסות המקפידות ברמת האינטראקציה הבין אישית על כבוד הזולת והמרחב האישי שלו.
עמדת נעמת היא פטרנליסטית מיסודה – הבעל ישאר החזק, לא נפעל לאפשר לאישה לממש את זכותה להגנה עצמית (הדבר היחיד שיעזור בזמן אמת), במקום זאת נפעל להגביל את חירותו של הבעל, ולהעמיד מעליו השגחה צמודה יותר.
הפוסט פורסם בפורום פמיניזם, בעקבות מקבץ תגובות צונן עד עויין, אם כי ססגוני למדי הירהר עבדכם את ההירהור הבא:
הזכות להגנה עצמית כפגיעה באגו – את התגובות הצוננות עד עוינות בעניין הזכות להגנה עצמית פרשתי בתחילה כראיית הפמיניזם כקבוצת לחץ (´יותר כוח לנו!´), כך אישור הזכות להגנה עצמית לכולם מקומם ולו מתוך כך שהוא גורף.
אך נראה שיש עוד משהו, והתנגדותן האופיינית של נשים בענייני הגנה עצמית, כפי שהוזכרה בתגובתה של אורין אחת, מדריכת הגנה עצמית, מרמזת על כך-
” עד עתה, לא ראיתי לאורך עשרות שנים, היענות שאפשר לקרוא לה היענות, מצד נשים, ללימוד שיטות הגנה עצמית, קרב מגע וכד´. כנ”ל לגבי אחזקה שגרתית של אמצעי הגנה כגון גז מדמיע או שוקר חשמלי…בכל פעם בה אני מציעה את האמצעים הנ”ל, התגובה הגורפת היא – מה? שאני אסחוב איתי דברים כאלה בתיק? מה? שאני אלך עם זה ביד? ואיך אני אשתמש בזה? מה? שאני ארביץ?”
הזכות להגנה עצמית, נחווית כפגיעה באגו.
על ג´וליה רוברטס ירוצו כול הבנים להגן, ומה אני ? כונפה?
כאשר יצרו את פצצת האטום, חשבו שזה ירתיע כל כך, עד שאף אחד לא ישתמש בנשק. עד כמה שידוע לי, היו לפחות 2 שימושים בנשק הזה, שניהם ע”י ארצות הברית על יפן.
אקדח זה לא פתרון, אלא זה כמו להוסיף שמן למדורה. למה שלא תטפל בבעיות שגורמות אלימות ? למשל כל רצח של אישה, מונצח כאילו כל הגברים הולכים לרצוח, או למשל אם משהי תיתן לי סטירה ברחוב, זה לא יעניין אותך בכלל, אבל אם אני אתן לה סטירה, זה יחשב לאלימות וכותרות ראשיות בעיתון.
משהו כאן בחברה חולה. אתה רוצה פחות שוד קשישים, אתה רוצה פחות נגד אנשים שונים, תטפל באלימות. נשק זה לא הפתרון, אלא עוד גורם לבעיה.
זו לפחות הדעה האישית שלי
כן, אבל איך תטפל באלימות ?
האטום הוא מצב קצה, מצב קצה מהכיוון השני הוא כיבוש טיבט,
סין כבשה את טיבט החלשה אך לא תתקוף מעצמה וגם לא תמהר לתקוף מדינה קצת חזקה כמו יפן או אפילו נאפאל המחיר גבוה מידי
במקרה האחרון לא מדובר במרוץ חימוש אלה במינימום עוצמה
הטיפול באלימות אמור להעשות ע”י חוקים אשר לא יתנו שנה לפדופיל אלא על צילום ילדים בחוף 15 שנה למשל בלי יכולת חנינה באמצע או “התנהגות טובה”.
כמו כן, להגדיל את תקציב המשטרה, ושהמשטרה תחזיר את שוטרי המקוף שיסתובבו בכל פינה. כמו כן, שהם יוכלו להחליף את הנידות שלהם שעושות קילומטרז’ מטורף.
יש פתגם יפני שאומר “מי שחי דרך החרב ימות דרך החרב”. אם יש לך כלי נשק, אתה מזמין אנשים שינסו לראות אם תנסה אותו עליהם. תמיד יהיה דביל אחד שיחשוב שהוא לא יפגע מאקדח ובגלל זה ינסה לגרום לך להשתמש בו.
ההגנה הטובה ביותר היא לא ההתקפה, אלא היכולת להימנע מהצורך להתגונן. ואם אתה מוצא את עצמך מתגונן, תמיד תנסה לסיים את הבעיה כמה שיותר מהר.
כן, שוטר מקוף בכל פינה, העין של האח הגדול נוכחת בכל מקום, החמרת הענישה מעבר לכל פרופורציה מתוך הנחה שלנו זה לא יקרה, אבל זה כן יקרה, אולי לא תואשם בפדופיליה ( אבל ליתר ביטחון על תבוא לים עם מצלמה), יהיה משהו אחר, אולי יתפסו אותך עם גוינט, אולי תדרוס בטעות איזו זקנה, מקסימום כוח לאח גדול וענישה דרקונית עוד להוא הביאו חופש ושמחה לאף אחד, רק מוות ודיכוי
בישראל כ 400 אלף נושאי נשק לרבות רשיונות צייד לערבים, נשק מתנחלים, כוחות ביטחון, נשק חברה לשומרים, ספורט, אספנים ועוד, הסטטיסטיקה של שימוש בנשק סבירה
למרבה הצער לא ניתנים רשיונות לצורך הגנה עצמית שכן הזכות להגנה עצמית במידה רבה הופקעה מאזרחי ישראל
דוגמא טובה נוספת היא שוויץ, כולם חמושים, ואם מישהו בודק את הנשק בחבית בחצר, אף אחד לא מתרגש