כשגברים כותבים על דיכוי הם בד”כ כותבים על מי שלמעלה – השלטון, הקב”ה, הגורל… כשנשים כותבות על דיכוי הן בד”כ כותבות על הגבר. השלטונות מאידך מתבקשים להשגיח על הגבר שיתנהג יפה. הכללה גסה כזו, סליחה.
אתה יושב בבית קפה, המלצרית מביאה לך אספרסו ארוך. אפשר להאיר את פאן הניצול במהלך העסקי הזה, אם למשל תפנה לעלמה יפיפיה ברחוב `הי תעשי לי בבקשה אספרסו ארוך`, לא תקבל קפה כנראה, אך אם העלמה צריכה לעבוד למחייתה (או בלשון ארגוני הנשים – לקנות את עצמה) והידרדרה לעבודה בקפה, די ב 10 שקלים + טיפ כדי שתקבל קפה וחיוך. במשק קפיטליסטי לטוב ולרע כולנו זונות. כאן הפרספקטיבה יותר חיובית