פעולה לא ירוקה

לקריסה האקולוגית שמתרגשת עלינו מספר סיבות:

• התפוצצות אוכלוסין, גידול גלובלי מהיר של האוכלוסיה מעבר ליכולת ההכלה של כדור הארץ
• צריכה גבוהה וגידול מתמיד בצריכה לראש
• צמיחה כלכלית היוצרת גידול בתפוקה, שמשמעותו גידול בצריכת חומר גלם וגידול ביצור פסולת תעשיתית
• הסתמכות על מקורות אנרגיה מתכלים, בפרט דלק מאובנים

הרשימה הזו מופיעה באתר של פעיל אקולוגי בו עבדכם קורא לאחרונה, גורמים אחרים ערכו רשימות נוספות, נכונות יותר או נכונות פחות. שני הפרמטרים הראשונים מרכזיים כנראה בקטסטרופה המתהווה – הגידול במספר הראשים והגידול בצריכה לראש.

בעולם עתידני (העולם הבא, להלן) שבו מקורות האנרגיה בלתי נדלים, שבו אנו מסוגלים ליצר את כל הדרוש לנו ולמחזר את הפסולת במערכת יציבה אקולוגית ללא זיהום מצטבר, ללא התכלות… בעולם כזה אולי לא תהייה משמעות לגידול בצריכה, בעולם הזה הקטסטרופה כבר התחילה.

החיבור בין אנרגיה, תיעוש, צריכה והמצב האקולוגי אינו יורד מסדר היום הציבורי, הגידול הטבעי אינו פופולארי כנושא לדיון, והסיבות לגידול הטבעי שהן בעיקרן דתיות או תרבותיות למעשה נעדרות מהשיח הציבורי

בפוסט הזה אעסוק בסיבה הדתית לגידול טבעי אצל היהודים, בדתות אחרות המצב כנראה דומה בפרט בדתות האברהמיות, אולי ארחיב בפוסט המשך, כרגע אתמקד במה שאני מכיר.

ובכן הסיבה המוכרת לכולנו היא הציווי (ומיצווה היא ציווי) פרו ורבו, אותו מפרשים מנהיגי הדת היהודים כ”פרו ורבו ומלאו את הארץ כמו ארבה ותכלו את כל אשר על האדמה”.

מפרספקטיבה דתית יהודית מדובר בפרשנות זדונית לפסוק בספר בראשית שכלל אינו ציווי אלה ברכה שמברך אלוהים את אדם וחווה (ובהמשך את אברהם).

בספר בראשית פרק א’ ביום החמישי בורא האלוהים את החיות, לאחר שהוא שבע רצון מיצירתו מברכן ה’ בברכת פרו ורבו :

“ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על-הארץ על-פני רקיע השמים. 21 ויברא אלהים את-התנינם הגדלים ואת כל-נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל-עוף כנף למינהו וירא אלהים כי-טוב. 22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את-המים בימים והעוף ירב בארץ. 23 ויהי-ערב ויהי-בקר יום חמישי”

ביום השישי בורא אלוהים את אדם וחווה ומברך גם אותם בברכת פרו ורבו:

“ויברא אלהים את-האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם. 28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את-הארץ”

במקום אחר אלוהים מברך את אברהם, לא מצווה, מברך! בספירת זרע נאותה:

“כי-ברך אברכך והרבה ארבה את-זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על-שפת הים”

הנזק שגורמים מנהיגי הדת הוא איום, לקהל המאמינים בחלק ניכר מהאסכולות היהדות לא ניתן כלל חופש בחירה, לרצונם החופשי אין מקום עליהם להתרבות באופן מקסימלי ללא שיקול דעת וללא תלות במצבם הכלכלי או הס מלהזכיר במצבו של העולם.

למעשה, אם תרשו לי לגלוש רגע, בניסיון של החרדים לעגן כל מהלך החיים באינספור דינים ומנהגים יש מישום ניסיון לבטל את הרצון החופשי וחופש הבחירה, ניתן לראות ניסיון זה כצורה של התייוונות, הדת היוונית הקדומה נבדלה מהדת היהודית בכך ששללה את חופש הבחירה לטובת אמונה בגורל (מויירה).

מפרספקטיבה חילונית, המביאה בחשבון את אחריותו של האדם לגורלו ולמצב הפלנטה, כוהני דת אלה המטיפים לרביה מקסימלית מבצעים למעשה פשע נגד האנושות ויש לטפל בהם ככאלה. חופש דת אינו מתן לגיטימציה להטפות והסתה לרביה לא מקסימלית ממש כשם שאינו יכול לספק לגיטימציה לפעולות טרור