ידידה שלי למדה ניורופסיכולגיה וכפועל יוצר הבינה שהאדם הוא למעשה אוסף תהליכים ביוכימיים, ושהדבר הזה שהיא חשבה שהוא בן אדם למעשה לא קיים. היא התבאסה ונכנסה לדיכאון, לא משנה כרגע
באופן דומה אאוטלוק היא תוכנית מחשב, תוכנית מחשב מיוצגת ושמורה בזיכרון המחשב כסידרה של אפסים ואחדים, למעשה במדעי המחשב נוהגים לדבר על סידרת האפסים ואחדים הזו כמספר (ארוך) בבסיס 2, והקלט (האימיילים) כמספר נוסף שהרי גם תוכן האימיילים שמור במחשב כאוסף אפסים ואחדים.
כך יוצא שהאדם הוא רדוקציה לתהליכים ביוכימיים והאאוטלוק הוא מספר.
האם נכון יותר להגיד שהאאוטלוק הוא מספר או נכון יותר להגיד שהאאוטלוק הוא תוכנת דוא”ל ?
ובדומה האם תיאור האדם כפי שאנחנו מכירים אותו, נכון פחות מהרדוקציה שלו לביוכימיה
אם האאוטלוק מותקן במחשב שאינו מחובר לאינטרנט ולא מקבל או שולח מיילים, האם נכון להתייחס אליו כמספר?, הוא עדיין יראה כמו אאוטלוק וניתן לכתוב בו אימייל
אם האאוטלוק צרוב על דיסק, האם האאוטלוק בדיסק הוא יותר מיספר?
זו כבר שאלה שמוכרת בנוסח – אם עץ נופל ביער, האם הוא משמיע קול ? ורבים כבר דנו בה
בכל זאת, בלי קשר לידע שלי על הפוטנציאל של הדיסק הצרוב כתוכנת מיילים, האאוטלוק צרוב בדיסק כמו שד בבקבוק שקיים ללא קשר בצופה או בידע החיצוני עליו.
המגילות הגנוזות התגלו הרבה דורות לאחר שהידע על קיומן אבד. הן לא הפסיקו להיות מגילות ולא הפכו להיות סידרת אותיות.
אם הידע על כתב היה אובד, היו הופכות המגילות הגנוזות להיות משהו אחר, תלוי כנראה בעולם התוכן של מי שימצא אותן (למעשה הבדואי שמצא אותן השתמש בחלקן כחומר בעירה והן בערו היטב)
בדומה האאוטלוק היה הופך למשהו אחר אולי מספר אולי כלום תלוי בעולם התוכן של מי שמסתכל עליו
והאדם היה הופך למשהו אחר, אולי ביוכימיה, אולי אוכל, תלוי את מי שואלים
אבל לא הייתי הולך מכאן למציאות שתלויה בצופה, ובכל מקרה בניגוד למגילה ולעץ ביער, האדם צופה בעצמו (מודע לעצמו), לא ניתן להחיל עליו את המטאפורה עץ ביער בלי להרוג אותו קודם*,
אלא לפרשנות שתלויה במפענח (המספר הופך לאאוטלוק בעזרת מעבד), או לחליפין בקידוד שיצר אותן,
המגילות הגנוזות הן מגילות בקידוד שיצר אותן
האדם נוצר ע”י אבולוציה (נניח), כלומר ע”י מערכת אילוצים, ונוצר קידוד מסויים, שישים כל עוד שהקונטקסט לא משתנה
כלומר האדם ישאר אדם גם על כוכב אחר עם מערכת אילוצים דומה, אבל בזה עוד לא אמרנו שהוא שונה מהביוכימיה שלו.
מערכת האילוצים יצרה אדם בעל יכולת הישרדות ובכלל זה יכולת למידה ותגובה כללית… כולל למשל יכולת ספציפית לשלוח מיילים, יכולת ספציפית שלא מקודדת בביוכימיה המקורית (ומקודדת אח”כ בתהליכי למידה, כלומר האדם יכול לעדכן חלקית את הקידוד שלו)
אם אני יושב לתכנן ישום אני לא חושב על אפסים ואחדים, המימוש כמספר יגיע יותר מאוחר ויהיה תכליתי בד”כ.
האבולוציה יצרה מערכת לשימוש כללי, פוטנציאל, מערכת המסוגלת להשתמש בעצמה ומודעת לעצמה
בין עם התיכנון הוא תכליתי, ובין אם לא תכליתי (מערכת אילוצים), מרגע שנוצרה מערכת לשימוש כללי המרחק מהקידוד המקורי שלה גדל, אבל גם אם המערכת יעודית והקידוד מיצגה נאמנה, אין מה לבלבל את המערכת אם הקידוד, שני דברים שונים
* אולי כאן מתברר אפקט אחד של מדיטציית מודעות, הקיום שלך כמי שאתה אינו מותנה בתיקוף חיצוני