פוסט קצר לרגל חג החרות
- מעולה שיצאנו ממצריים, תודה למשה
- הטעות היתה להגיע לארץ המובטחת
- לא טעינו במדבר 40 שנה, נדדנו במדבר 40 שנה
- אחרי 40 שנה כל הותיקים מתו ולא היה מי שיזכור את החלופה
- ולכן שינינו את האג’נדה ושמנו פעמינו לארץ המובטחת
- ואז העסק התחיל להדפק שוב, פרמידות וכו’
- הארעיות שאמורה להיות זולה ופשוטה מודרת תדיר, אני חווה את זה כבר די הרבה שנים, כיוון שאני מחפש את זה אני רואה את הדלתות שנסגרות, הארעיות מטופלת כחטא, הכל מכוון לגרום לך להשתקע. איזו מטומטמת אמרה לי פעם “לבנות חיים”, זו לא תיאוריית קשר, זה מין צל של מגמות שונות
- כשאתה נודד במידבר, הארעיות היה דרך חיים, אתה מקפל את המאהל והולך להסתובב, לבנות חיים ? החיים כבר בנויים, הולכים, חונים, עושים מדורה, מדברים קצת, מסתכלים על הלילה, מזדקנים ומתים, כל השאר הן בעיקר הסחות דעת