הטאו של מר”ץ

ר”ץ הוקמה ב 1973 ע”י שולמית אלוני, וחרטה על דיגלה את המאבק על זכויות האזרח, שנים לאחר מכן קיבלה אלוני את פרס ישראל “בזכות מאבקה על כבוד האדם וזכויותיו היסודיות והטבעיות”

ר”ץ התאחדה עם שתי מפלגות לא ברורות והפכה למר”ץ, אלוני הובילה במשך שנים את מר”ץ, האג’נדה הורחבה וכללה גם נושאים מדיניים כלכליים

בבחירות ה 18 תמכה אלוני בגלוי במפלגת עלה ירוק שבאותו זמן הייתה המפלגה היחידה שגילתה עניין בזכויות האזרח

בפוסטים קודמים, כתבתי על יחסה היהיר של מר”ץ בראשות זהבה גלאון לזונות ועל רמיסת זכויותיהן

גלאון התראיינה לכתבה של נרי ליבנה בנושא הסדרת הזנות, היא אינה מסתירה עוד את מטרתה לחסל את הזנות

הזונות שהתראיינו לכתבה פועלות בעמותה להסדרת הזנות, הן מעוניינות לעסוק בעיסוק שבחרו, כיוון שהם פועלות כמו כולנו בשוק חופשי, כיוון שיש ביקוש, וכיוון שאינן פוגעות באיש העניין אמור להסתיים בזה

זונות הן אזרחיות או לפחות בני אדם והיית מצפה ממר”ץ שתגן על חופש העיסוק שלהן מתוך מחויבות לזכויות האדם והאזרח

זה לא המצב

מר”ץ החליפה צד ועניינה בחיסול פרנסתן של כל העוסקות בתחום

מעבר לכך מדובר בפגיעה היקפית בקהל גדול המסוגל לשלם עבור מין אך לא תמיד מסוגל להשיג אותו (מכוערים, נכים, מופנמים, עסוקים, בני מיעוטים ודוסים לפני נישואין …)

מניעת מין היא סנקציה חמורה ביותר כלפי אזרחים, ובד”כ מופעלת רק כלפי אזרחים שנשפטו ונכלאו

כמובן שיש פגיעה גורפת בתחושת החופש גם ממי שאינו צרכן זנות קבוע

אם בעבר בתקופת תור הזהב של הזנות המיובאת רק אדיוט מושלם היה אונס, היית יכול ללכת למכון ולראות שם עובדים זרים, מהגרים וכו’ סקס עם דוגמנית היה עולה פחות מיום עבודה בבנין, ומי שחפץ בשרות יכל להרשות לעצמו. בעתיד (ובהווה) תודות למר”ץ יאנסו אזרחיות רבות ע”י אנשים שנגזרה עליהם נזירות, הטיעון הזה כמובן שולי, הפוסט עוסק במר”ץ ויחסה לזכויות האזרח ולא בשיקולים בפרגמטיים בחקיקה

הזונות חברות העמותה שראיינה נרי ליבנה היא משכילות, רהוטות, מטופחות ובטוחות בעצמן

אם אלה היו זונות שמגיעות משכבות מצוקה, טיפשות וחסרות השכלה, נראה שהכתבת בעצמה היתה פוסלת את זכותן לבחור את משלח ידן

הטיעונים של הזונות כמובן הגיוניים וברורים – הן לא מעונינות לרוץ לעבודה מחורבנת בבוקר, לחזור בערב, ואז לתקתק מהר את הבית והילדים

הן לא מעוניינות בעבודה כקופאית, מזכירה, מנהלת חשבונות וכו’

זה לא סגנון חיים אטרקטיבי מבחינתן (זה לא כל כך חיים האמת, אני רואה את זה קורה לחברי הטובים ביותר)

והאמת שכל עבודה תמורת כסף היא בעצם זנות

התשובות היהירות של גלאון לטענות של האזרחיות מהעמותה להסדרת הזנות הדהימו אותי:

“הצעת החוק נועדה למגר את תופעת הזנות” (למגר ?)

“מכיוון שהחוק יוצר הבחנה בין זנות ‘חופשית’ לבין סחר, חששתי שנוצרה אשליה שמה שקורה במרחב הזנות הוא לגיטימי” (אה היא לא לגיטימית? מי מחליט מה לגיטימי?)

“תפקידה של המדינה לסייע לכל אדם באופן פעיל לבנות לעצמו חיים שיש בהם מינימום של כבוד אנושי” (המדינה לא רואה את זה ככה, ע”ע שוק חופשי, מיצוי כושר ההשתכרות, חוץ מזה לעשות משכורת יומית בשעה זה מכובד, זו את שמנסה לקחת להן את הכבוד, סליחה את הלגיטימיות)

“נשים בחברה הישראלית, שממילא מודרות מהמרחב הציבורי, אינן מיוצגות במוקדי הכוח, אינן מהלכות בפרוזדורי השלטון” (אז מי ממגרת את הזנות כשקיבלה כוח?)

” יש ויכוח גדול ושיח כוזב, שדן בזכותן של נשים, בעידן של חופש מיני, למכור את גופן, ובזכותם של גברים לרכוש שירותי מין מנשים אלה. לאלו אני אומרת שהשיח הזה מתעלם מהעובדה שהזנות אינה תופעה חדשה שצמחה לה בעולם הליברלי” (גם החייל, החקלאי, והפקיד הן תופעות שנוצרו באותה תקופה, שיח כוזב ? מה זה שיח כוזב ? שיח שלא מקובל עליך?)

“הצעת החוק נועדה למגר את תופעת הזנות עצמה, ולא לטפל, כפי שקורה היום, רק בתופעות הלוואי שלה, אלימות, סרסור או סחר בנשים” (ואוו, פרגמטי, במקום להעניש את העבריינים נעניש את הקורבנות, ואזרחים מהשורה, עוד על פרגמטיזם כאן בעצם כל העניין עם זכויות האזרח לא פרגמטי כל כך)

לפי הטאו כוח מזדקן עם הזמן והופך לכח המנוגד לו, העקרון הטאואיסטי חזה נכון את גורל התנועה לזכויות האזרח ככוח פוליטי

ככה זה