מסתבר שרובצת עלינו קללה נפלאה – אנחנו חייבים לעשות את מה שאנחנו אוהבים אחרת לא נצליח
כך לפחות עולה מסידרת ראיונות עם אנשים שמאוד הצליחו
ווארן באפט (“…לדחות את מה שאתה אוהב לשנים מאוחרות יותר זה כמו לשמור סקס לפנסיה”)
באפט ממליץ בחום לעשות משהו שאתה אוהב עם אנשים שאתה מעריך, באפט קונה ומוכר מניות, וכנראה ממש מת על זה כי הוא עושה זאת די הרבה זמן והוא כבר די מבוגר,
אז אם אתה אוהב לקנות ולמכור, מזלך
ביל גיטס, באותו מפגש עם מסר דומה, אם אתה רוצה לפתח תוכנה כל החיים, מזלך
סטיב ג’ובס
ג’ובס מפרט – זה כל כך קשה שאם אתה לא ממש אוהב את זה, אתה תעזוב את זה, כי אתה שפוי
זה נכון רק בנסיבות המוכרות בהן אתה צריך להתפרנס ממה שאתה עושה, המחיה יקרה יחסית, והרבה אנשים אחרים מנסים להתפרנס ממה שאתה עושה, או ינסו ברגע שתתחיל להצליח
זה נכון בתנאי תחרות, כשיש הרבה יותר אנשים ממשרות, למשל כשאתה רוצה להיות שחקן או עיתונאי (והיום גם ברוב המקצועות אחרים)
זה נכון כשאתה צריך לגייס כסף לסטארט אפ כי אין לך אפשרות לממן את העבודה שלך בפיתוח
החיבור של תחרות מטורפת ולאהוב את מה שאתה עושה כדי שתוכל לעמוד בנטל אינו כשר
נניח שאני אוהב סקס, לא היית מעוניין לעשות את זה 80 שעות בשבוע בשל התחרות
אני לא רוצה לעשות משהו באופן אובססיבי מהבוקר עד הערב, מעכשיו עד שאמות רק כי אני אוהב אותו, עדיף למות עכשיו ולחסוך את העבודה לא ?
אם זו היתה פעילות פנאי כמו אכילת עוגות, או לשחק בפלי סטיישן באובססיביות שמכלה את ימי, הסובבים היו חיש קל מגיעים למסקנה שאני זקוק לטיפול
לגבי עבודה ופרנסה יש סטנדרט אחר (כי זה מביא כסף, שזה קדוש, אבל זהו)
מעניין שבהמשך השיחה עם באפט למעלה, הוא מסביר שהבעיה העיקרית שלו היא איך להשאיר את המנהלים הבכירים בחברה, הם כבר כולם מליונרים ואין להם שום צורך בכסף, אצל באפט לא רק שהוא אוהב את זה הוא גם צריך לגרום לאנשים הבכירים בחברה להמשיך ולאהוב את זה כדי שהוא יוכל להמשיך עם זה בהצלחה כזו. אז בנתיים הם כולם קונים ומוכרים מניות כי זה כל כך הכי ולא בגלל כסף
אם אתה מוצא את עצמך במרוץ עכברושים, המטרה צריכה להיות לצאת מהמרוץ (אלה אם אתה ממש אוהב את זה), ואם יש עכברושים שאוהבים את המרוץ וזה עוזר להם לנצח אני לא אתהפך מהקליפים שלהם
לצאת מהמרוץ זה למשל מסלול סטארט אפ ואקזיט, שהוא באמת קשה ובעל תוחלת הצלחה נמוכה אבל נותן את התחושה שיש אפשרויות (למי שאוהב את זה)
בקהילת הקוד הפתוח יש הרבה מפתחי תוכנה שמפתחים תוספים או תורמים למיזמים משותפים, כי הם אוהבים את זה, ואין צורך לנצח את המתחרים בתחרות מטורפת
זה אפשרי כשעלויות המחיה לא זורקות אותך למאבק על קיום (כי אז באמת עליך להילחם בציפורניים) נעזוב שעלויות המחייה הן חירטוט, ושהמצב הוא כזה כי מכרו אותך, קפיטליזם, תחת רגולציה מתאימה יכול לייצר מצב שונה לגמרי
תחרות היא בסיס בקפיטליזם, אבל התחרות כציר מרכזי בחיים,כמו בסרטים הוליוודים, כערך, היא קצת WTF,
כך למשל בטקסט קודם תהיתי לגבי איש הנדל”ן סם זל, בזמן כתיבת השורות ההן היו ברשותו כמה מאות אלפי נכסים להשכרה
כלומר בשלב יותר מוקדם כשהיו לו רק 100 אלף נכסים להשכרה, הוא כנראה פעל במרץ כדי לרכוש עוד נכסים להשכרה
למה ?
לא משנה
דוגמה קונקרטית – אם היית צריך לכתוב בבלוג המצויין http://intothegloss.com במקום בבלוג הזה, היה לי קשה כי אני לא מתחבר כל כך לנושא, לא אוהב את זה, מאידך הרבה פעמים הפסקתי לכתוב כאן לזמן מה, כשהרגשתי שאני מתחיל לקדוח. אם כי במרוץ העכברושים של הטקסטים ברשת עדיף לקדוח כל היום
לאהוב את מה שאתה עושה:
מרטין זליגמן שחקר (בשנותיו המאוחרות) את האושר, מבחין ב 3 אפשרויות
- עיסוק שאתה תקוע בו
- עיסוק שמתאים לך פונקציונלית – עיסוק ששתשקע בו, משהו שאתה מתחבר אליו ברמה של לשחק את המשחק (האינדיקציה שזה קורה היא שאתה לא שם לב שהזמן עובר)
- עיסוק שבו אתה מגשים/מאמין/בעל משמעות – למשל לתקן את העולם או משהו כזה, יש את הפרשנות החברתית נוסח אדם גרנט, לפי גישה זו אנו חיים מנתינה, אבל קשה לאנשים מרוטים אפילו לדמיין את זה, שוב הבעיה היא מערכת כלכלית שמובססת על יצירת מחסור במקום על יצירת שפע. הנתינה או באופן כללי הערך של אינטראקציה בין אישית מרמזת על מודל אנרגטי חסר, על מטפיזיקה חסרה, יתכן שאם היה מנוסח מודל כזה הכל היה יותר ברור
ההגשמה חשובה אולי (אולי) כפתרון לבעיית המוות, מנקודת מבט זו כיוון שהבעיה ממילא לא נפתרת אין הבדל בין האפשרויות
בזן (ראה למשל משל 10 השוורים פרק 10), אכן אין הבדל בין האפשרויות שמונה זליגמן, למרות שהמואר מסתובב בחוץ ושותה יין, רגוע
המואר לא הולך לראיונות עבודה, לא משלם שכר דירה, ולא עובד בשרות לקוחות, אולי יש גם מוארים כאלה, לא בטוח
המואר לא יצוגי ולכן ממילא לא יכול למצוא עבודה, כלומר הוא יכול לעבוד רק כמסטר זן כלומר עליו לייצר קהל מאמינים, אבל גלשנו
מעניין שהמואר משפריץ נתינה לכל עבר.
משמעות:
עיסוק במשהו שאתה חווה כמשמעותי – כמו מה ? למצוא תרופה לסרטן ? נניח שתצליח, אז יותר אנשים ימותו מרעב, רציני, רוב האנשים בעולם דתיים ויעשו ילדים בלי סוף אם רק יוכלו, סטטיסטית האדם שהיצלת יגדיל ככול יכולתו את צפיפות האוכלוסין על כל המשתמע מזה.
אלברט אינשטיין טען (בעקבות המפגש עם תורת הקוונטים) שהמציאות היא אשליה. יש לא מעט ראיות שתומכות בטענה הזו, וגם לא מעט תיאורטיקנים בני זמננו, ראה למשל תיאורית הסימולציה, זו לא עמדה שפוסלת מתן משמעות למה שאתה עושה, אלה ממקמת את המשמעות בתוך משחק, למשל שחקן ברידג’ בהחלט עשוי למצוא משמעות במה שהוא עושה אך מתוך הבנה שמדובר במשחק. באופן דומה אם אתה מקבל עליך את חוקי המשחק, ומשחק, וגם בחרת משחק שאתה אוהב, אז סבבה משמעות. גילוי תרופה לסרטן כשאתה אווטאר במשחק מחשב, כדי להציל אווטרים אחרים , עשויה כנראה לספק תחושת משמעות, לפי תיאוריית הסימולציה, זה מה שקורה. נשמע אסקפיסטי אבל יש כאלה בעיות במבנה המציאות כפי שאנו מכירים אותה, שאינשטיין ושות’ הגיעו למסקנה שמדובר בבולשיט.
הזדהות:
באפט טוען שאם תגיד לו מי הגיבורים שלך הוא יכול להגיד מה יצא ממך, אני כנראה צריך ללכת לחפש זהב, גדלתי על מערבונים וזה מה שאני רוצה לעשות עד היום
להיות מדהים:
קאוצ’ר העל טוני רובינס טוען שאין מה להיות בסדר במה שאתה עושה, אם תהייה בסדר לא תצליח, עליך להיות מדהים, נשמע כמו חפירה של קאוצ’ר אבל למעשה די נכון, כך למשל מכרז פיתוח שפרסמתי באתר פרילנסרים לפני חודשיים קיבל מעל 12,000 צפיות של מתמודדים פוטנציאלים, בפועל כמה פרילנסרים עם דרוג ממש גבוה לוקחים את המכרזים, כלומר האלפיון העליון של הפרילנסרים, רק המדהימים לוקחים את רוב המכרזים, אולי המאיון ולא האלפיון העליון אבל זה גם אומר המדהימים
אם את מתמודדת על משרת מנהלת אדמיניסטרטיבית נניח, לא יומרני מידי, לא כוכב נולד, עדיין, המעסיק יקבל מאתר חיפושי העבודה כ 300 קו”חים, עלייך להיות באחוזון העליון כדי לקבל את המשרה, כלומר עליך להיות מדהימה. למרבה המזל יש עוד מעסיקים אבל הפער בין מספר המשרות לבין מספר העובדים (במיוחד לאור העובדה שכ 40% מהמשרות לא מאפשרות מחיה) הוא כזה שכדי להשיג ביטחון תעסוקתי, עלייך להיות מדהימה, כמעט נשמע טוב, ולכן רובינס כל כך מוצלח, אבל בתכלס זה אומר שתצטרכי להשקיע יותר מידי ועל חשבון דברים אחרים, הפער נובע כאמור במידה רבה מרגולציה שהופכת אותנו לעכברים במלכודת או לעכברושים במרוץ, למכרסמים נו
מה הבעיה בלהיות מדהים? הבעיה שלא תוכל לצמצם את הפעילות ל 6 שעות אלה תגדיל אותה ל 12, הבעיה שיש הרבה דברים מדהימים שלא יהיה לך זמן בשבילם, הבעיה שכשתיפגש עם חברים לא יהיה לכם על מה לדבר, הבעיה שכשתצא לחופש תיקח חבילה
אבל, אם כדי לגור אתה צריך לשלם מחיר מדהים אז כדאי שתהייה מדהים כדי שתהייה לך משכורת יציבה שתשלם את המחיר, הבעיה שלהיות מדהים הוא מחיר מופקע לשלם על חיים רגילים, לפי הרצאה של ירון זליכה לאוספי הכסף האובססיבים מסוג אלה שנדונו כאן תפקיד משמעותי ביצירת מיתון, הוא אוספים כסף בכמות בלתי נתפסת אך לא מבזבזים את רובו, ובכך משתקים את המשק, אבל, כיוון שהם כל כך טובים בזה, מזמינים אותם להרצות וסוגדים להם.