נבחין בין 3 קבוצות דתיות בדתות המאורגנות
- אלו שמאמינים
- אלו שמאמינים מחמת הספק, כלומר לא בטוחים ולא יקחו צ’אנס על גהינום וצרות
- אלו שלא מאמינים
ל 3 הקבוצות מצטרפים גם אלו שקיבלו החלטה מנהלית להצטרף, אדם יכול להחליט שהוא מאמין ונוהג כאחד שמאמין באמונה שלמה, אדם יכול להחליט שהוא אטאיסט ונהוג כאטאיסט למרות חשש מסויים שמליון דוסים לא טועים, וכו’
קבוצה 2 מיועדת לאנשים פרגמטיים מעצם הגדרתה
על הפרגמטיות בקרב אנשי קבוצה 1 נתעכב רגע
אדם דתי מקבוצה 1 נפטר, ויקיריו מתאבלים עליו, “למה אתם מתאבלים?” שואל הסטנדפיסט דאג סטאנהופ, “…אתם יודעים שהוא הולך לגן עדן, אתם אמורים לשמוח, לא ?” המילה נפטר אגב, משמעותה נפתר מעונשו של העולם הזה, עניין משמח בסך הכל
דתיים מקבוצה 1, אמורים להסכים איתו, וחלקם גם עושים זאת
מתאבדים של החמס למשל
למעשה אנשי החמאס מנהלים מאבק win win
מי שמת עולה לגן עדן, ומי ששרד את הקרב, גם סבבה, יוכל להמשיך ולהלחם, או שישרוד או שיעלה לגן עדן
בהחלט גישה פרגמאטית, אם אתה בקבוצה 1
השימוש שהחמאס עושים באוכלוסיה אזרחית כמגן חי במלחמה ובפגיעות באזרחים כדי לנצח במדיה, צורם לנו, אבל שוב מנקודת מבט של מאמין אמיתי, אזרח שנהרג, נפטר מעונשו של העולם הזה. זו לא התנהגות דמוקרטית במיוחד כלפי האוכלוסיה האזרחית, אבל בקבוצה 1 יש אנשים שקיבלו את האל כנתון, ואם הוא אומר משהו, אז מה דמוקרטיה
איך יודעים מה אלוהים רוצה ? הרי הוא לא ממש מדבר ובטח שלא יורד לפרטים. לצורך זה מספקות הדתות המאורגנות, פרשנים מוסמכים. אצל היהודים אומרים “עשה לך רב”, סוג של החלטה מינהלית, אבל כיצד הרב מפרש את רצון האל ? הוא לא מדבר גם עם הרב שלך, ואתה יודע את זה, פה נדרשת מצידך החלטה פרגמטית “הרב יפרש את רצון האל” אחרת אתה די תקוע.
כלומר, כאדם מאמין היית מעדיף אולי את דברי אלוהים ללא תיווך, אבל זה לא יקרה וצריך להיות פרגמטיים, יש פה גם חשיבה קבוצתית שעוזרת להטמיע מערכת פרשנויות
אוקי, נניח שלמות זה סבבה, אבל מה עם יקירך?, נותרים געגועים שמקלקלים את החוויה
בשבט באמזונס, הנקרא הסורווואשה או משהו כזה, מצאו פיתרון לגעגועים, בני השבט מאמינים בעולם הבא, מי שמתגעגע ליקיריו שמתו, פשוט מתאבד. אין כמעט זקנים בשבט, כולם מתאבדים על הדרך, לצפייה לחצ/י כאן.
מה עושים המתאבדים באיזורנו כדי למנוע געגועים, אין לי מושג, אולי הם פשוט מקפידים להיות גועליים אחד לשני, ואז מי שמת, ברוך שפטרנו
לכאורה קמפיין שיווקי מתמשך במטרה ליצור ספק לגבי קיומו של העולם הבא וספק לגבי הרלוונטיות של הסמכות הפרשנית יצמצם את כוחם של התנועות הרדיקליות. וישפר את הסיכוי לרגיעה, ספקנים בד”כ ירצו לחיות את החיים שלהם בשקט, קמפיין כזה לא יקרה, כי דתיים מקבוצות 1+2 מהווים רוב בכל מקום. במקום זה מטמיעות כמעט כל המדינות במרץ את התפיסות הדתיות.