לא שעשיתי סקר, אבל אם לסכם מעיתונים שקראתי במשך השנים, רוב מעשי הטרור מבוצעים ע”י דתיים שאמונתם שלמה, רובם ע”י מוסלמים ומיעוטם ע”י יהודים, המכנה המשותף הוא אמונה שהם עושים משהו טוב, ממלאים את רצון האל שלהם, ואיזושהיא גושפנקא מהסמכות הדתית שלהם.
גם אם למעשה יש עוד סיבות כמו רצון בכבוד, נקמה, יאוש מהחיים,..עדיין אין לטרוריסט ספק בצדקת הדרך, הוא יודע שמדובר במעשה טוב.
הכשרת הנפשות לביצוע רצח מצריכה הטמעת מספר אמונות בסיסיות
- יש אלוהים
- הוא לצידנו
- הוא שותק, אבל יש סמכות דתית פרשנית שמפרשת את רצונו, והיא לא טועה
- הסמכויות הדתיות הפרשניות האחרות כן טועות, רק שלנו מפרשת נכונה את רצון האל, למרות שגם איתה הוא לא מדבר
- יש קונסנזוס בדתות האברהמיות, ש 10 הדיברות הוכתבו ע”י אלוהים, אך למרבה הפלא סמכות פרשנית יכולה להכשיר הפרה של אחת הדיברות, למרות שאלוהים לא מתקשר איתה בשום צורה
יש איזו הסכמה מוזרה בשיח הציבורי לגבי אמונות הבסיס הנ”ל, נראה שלשני הצדדים הניצים מערכת אמונות בסיס דומה, כשמגיע מתווך מארה”ב או איפשהו, הוא גם לא מטיל ספק ב 1-5.
המרחק אצל אדם שהפנים את האמונות הנ”ל מחיים רגילים לפעולת טרור, כנראה אינו רב כל כך, והתוצאה היא בין השאר פיגועים ספונטניים שקשה לצפות
קמפיין חילוני מתמשך שבוחן את רמת הוודאות לגבי האמונות הנ”ל יכול במהלך של כמה שנים לצמצם משמעותית את מספר המאמינים ב 1-5 ולהגדיל שכבת ביניים של מאמינים סקפטיים למחצה, שמאמינים, שמתפללים וכו’ אבל שלא יפרו את 10 הדיברות בשל פרשנות של פלוני
קמפיין כזה לא יבוצע ע”י רשות ממלכתית
אבל ע”י עמותה חילונית כן
אני מציע להקים את הליגה החילונית, וזו תהייה משימתה הראשונה
אין לי מושג איך עושים את זה
ספקנות אגב אינה ביטוי של חולשה אלה של קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, קבלת החלטות מתקבלת אבל בערבון מוגבל, הספקן אינו טוען לנכונות טענותיו אלה לנכונות טענותיו בהתחשב בידוע לו. ליתר דיוק יש מספר מסורות ספקניות בפילוסופיה, שבמכנה המשותף להן הוא שאינן משתמשות באמונה, או ב”הגברת אמונה” כפיצוי על אי ידיעה