בראיון עתיק בתוכנית נייטליין מסביר כהנא שאידיוטי לחשוב שיש ערבי אחד שרוצה לחיות במדינה יהודית, על כל מה משתמע מזה.
נכון בסך הכל.
לפי ניטשה, לאדם הרבה רצונות, מאוויים, דחפים…. הוא פועל כשאחד הרצונות גובר על
השאר.
לפי הפרפקטיבה של ניטשה עלינו (הציונים) לטפח אצל בני המיעוטים את הרצונות העדיפים לנו (ולכולם)
היום קוראים לזה שיווק
כלומר, תגיד לשכן הערבי בוקר טוב בבוקר, תזמין אותו פעם לקפה, דאג לזכויותיו, אחרי כל זה למה שירצה לעשות לך משהו ?
ובכן, הוא אולי ירצה, אבל זה לא יהיה הרצון העיקרי, הרצון העקרי יהיה לחיות בשקט את החיים שלו.
זו התיאוריה.
מה קורא בפועל:
היו הרבה פיגועי טרור לאורך השנים נגד מטרות ישראליות
אבל כמעט כולם ע”י ערביי השטחים
ערביי השטחים, לא זכאים לבוקר טוב או לזכויות אחרות
ערביי ישראל קיבלו אזרחות, זכויות, בנו עסקים, קשרו קשרים… ובסה”כ חיים את החיים שלהם
מה שקורה בשנים האחרונות:
- הימין מכרסם לערביי ישראל בתחושה שיש להם מקום
- בעלי ההון והמשטר מכרסמים לכולם בתחושה שיש להם מקום
- הפשיסטים מכרסמים לדמוקרטים בתחושה שיש להם מקום
תחזית:
יהיה בלאגן
הם מבינים כוח
בו נניח שהם מבינים כוח, ובגלל כל השמאלנים יפי הנפש, אנחנו מגמגמים בהפעלת כוח ואז הם לא מבינים מספיק טוב
בסוריה, המשטר לא היסס להפעיל כוח באופן רציף ולאורך זמן, ובכל זאת הסורים (שהם ערבים) עשו בלאגן
בלוב, המשטר לא היסס להפעיל כוח באופן רציף ולאורך זמן, והלובים (שהם ערבים), עשו בלאגן
קנדי שהצטרף לדאע”ש מדגמן רצונות סותרים לחיות בשקט ובנוחות + להתחיל מלחמת עולם