בראיונות לפני המלחמה העלה האלוף בריק את נושא הנשק בישובי הגבול, נשק נאסף ע”י השלטונות מהנשקיות בישובים לכאורה כדי לצמצם גניבות. בהחלט דרך מקורית לצמצם גנבות, אולי ישים גם לגניבות רכב. אולי הגברת הריכוזיות באחזקת נשק נועדה לתמוך במעבר לדיקטטורה..רק השערה, לא משנה.
זה כמובן בא לידי ביטוי בטבח >>
גם אצלנו בישוב בצפון אספו לפני כמה שנים את הנשקים, בעיקבות הטבח אירגנו שמירה אבל לא היו נשקים, ובקשות לקבלת נשקים לא נענו, במהלך השבוע הראשון לאחר הטבח, אנשים שמרו בלי נשק, אח”כ הגיעו מספר נשקים לכיתת כוננות.
הקריאה של האלוף בריק, לצייד בנשק כל תושב כשיר כדי להתמודד עם איום חדירה לישוב, לא זכתה להתייחסות
היתה המלצה להצטייד בנשק פרטי, כלומר לשלוח טופפ בקשה
היו הקלות בקריטריונים לקבלת נשק, שעד כה לא יושמו
הבתים בישוב פרוסים על גבי שטח ניכר, הוקמה כיתת כוננות, כ 5 אנשים, הרבה יותר טוב מכלום אבל מה קורה אם כמה עשרות מחבלים/פורעים/רדואן… מתפזרים בישוב?
המדינה לא יכולה לממן שומר לכל אזרח, אם יש סיכון ללחימה בעורף, העורף צריך להיות חמוש
בריק מונה מספר חזיתות שיתקפו ישירות בעורף
- כוח ארדואן
- ערביי ישראל
- ערביי הגדה
יש חזית נוספת, החזית הבירוקטית, הגנה על הישוב ע”י התושבים מצריכה לפחות נשק אחד בכל בית, או לפחות בפרופורציה למספר הבתים, כמה מאות נשקים. החזית הבירוקרטית מצמצת את יכולת ההגנה העצמית ל כ 5 נשקים, לפורעים נשאר להתמודד עם התנגדות סימלית.
הבירוקרטיה לא מונעת רק הצטיידות בנשק, היא מונעת גם הצטיידות בתרופות, תנסה לקנות מלאי תרופות קבועות לחצי שנה, אין סיכוי. אם שרשרןת האספקה יתחילו להידפק במלחמה, אנשים ימותו כמו זבובים