ראשי / שיפור עצמי / הכחשת המוות והלם קרב

הכחשת המוות והלם קרב

האנטרופולוג ארנסט בקר פירסם ספר זוכה פרס פוליצר בנושא הכחשת המוות, בספרו טוען בקר שהציוויליזציה הינה מנגנון סימבולי להתמודדות עם סופיותם של החיים. בין אם נקבל את הפרספקטיסבה הרדיקלית של בקר ובין אם לאו, אין ספק שנוכחות המוות אינה מקובלת אצלנו, ובתרבות המערבית בכלל. המוות מורחק מחיי היום יום ביעילות ובקפדנות כזו שהאדם הסביר יוולד, יגדל ויגיע עד לגיל הגיוס, לפני שזכה למפגש עם גופה, המתבגר הסביר בודאי לא חזה בהרג, אפילו לא של החיות אותן הוא אוכל.

במידה והחייל הצעיר מגיע לסיטואצית לחימה, הוא עשוי לפגוש מוות והרג, לראשונה, באינטנסיביות, בשילוב סכנת מוות מוחשית ובסיטואציה מתמשכת. היום יום הנקי ממוות שהורגל בו מעצים את המפגש והופכו ללא מציאותי.

המוות כנראה מעסיק אותנו, ואנחנו צורכים אותו יום יום, ללא הרף בסיטואציות מתוסרטות בטלוויזיה ובקולנוע, בתוכניות לא מתוסרטות המוות הרבה פחות נפוץ וסצינות ההרג נדירות, ומצונזרות. גם ההכנה הזו תעביר במפגש קונקרטי עם המוות את המסר – הסיטואציה הזו לא אמיתית.

בבודהיזם קיים עקרון הפוך להכחשת המוות – חווית הארעיות, הבודהיזם מעודד לחוות את ארעיות החיים, ומציע תרגולות שונות בכדי לעזור למתאמן להפנים את עובדת היותו בן תמותה. ממה שקראתי, הגישה הבודהיסטית הוכיחה את עצמה בכיבוש טיבט, ופליטים טיבטים ששרדו את הזוועות מגלים יחסית מעט תופעות פוסט טראומטיות.

באשר לעבדכם – מזה שנים שאני משתדל לזמן לי כשמתאפשר, זמן איכות עם המתים, אתרי שריפת גופות הינדים הואילו לצורך זה כשטיילתי במזרח, לזהות את הגופה בלוויה משפחתית כשמזדמן אירוע מצער, ולפני כמה שעות בקרתי אצל הגופות הקלופות בתערוכת עולמות הגוף (אל תבואו לשם בשבת, הדוחק והמחנק עשויים לגרום לאינטימיות יתר עם המוות).

כך נראית התערוכה למי שעוד לא היה וגם קצת בשביל האוירה הנכונה לפוסט:

וכאן פותח דר' גונטר פון האגן את מפעל שימור הגופות שלו לתקשורת כדי להזים שמועות על שימוש לא אתי ומסחר לא חוקי בגופות + עוד אוירה:

תודה

2 תגובות

  1. עוד שניה מתה

    יש אווירה לפוסט

  2. משעשע אותי לחשוב שאיזכור לתערוכה שמציגה גופות ש"נתרמו" (ללא יותר מדי פרטים על זהות הגופה או לגבי הסכמת בעליה המקוריים להפוך לפוחלץ במדי שוער) ע"י מממשלת סין (!=הומנית) מופיעה תחת התגית "בודהיזם" (בהתחשב בזה שיש סיכוי מסויים שהגופות הגיעו מטיבט)
    טוב, לא כ"כ אולי זה יותר שעשוע לשון מאשר שעשוע ילדות (כי בתור ילד אני חושב שפשוט הייתי בוכה :-) )

כתוב תגובה

כתובת הדואר לא תפורסם שדות חובה מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

למעלה