ראשי / מזה פה? / רגולציה, הפקר ומחסור

רגולציה, הפקר ומחסור

אני חוזר לרגע לקטע שהיה לי עם ברוק בלגונה הכחולה, קמנו בבוקר, אני לא ילאה אתכם בפרטים לגבי מה שעשינו בלילה. אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם, אי טרופי, אקלים חמים ולח, ואנחנו על אי בודד בלי מיזוג, בלי חומר נגד יתושים, בלי כילה, זוועה, ועוד ברוקי עם השטויות שלה, תחבק אותי וזה, מה תחבק אותי יא מפגרת, חם לי, מה את לא רואה שחם לי, אני מזיע, זוזי. אניווי קמנו בבוקר והלכנו ליער להביא בננות וקוקוסים ועוד כמה דברים.

זו בעצם הנקודה שאם תרשו לי אתעכב עליה קצת, היער שליד הלגונה לא היה מתוכנן, לא שתלה אותו הקרן הקיימת ובטח שלא חקלאים. היו שם כול מיני עצים בתפזורת, חלקם עצי מאכל.

בישראל היו תקופות די קשות, הרבה יותר ממה שאני וברוק עברנו בלילות בלגונה, קום-המדינה, ומלחמת השחרור והמצור על ירושלים, ותקופת הצנע בשנות החמישים וכו`. ולאורך כול הזמן הזה, הקרן הקיימת נטעה יערות במרץ, ועדין נוטעת. ופתאום די מדהים אותי שמאז קום המדינה ועד היום בכול היערות שנטעה הקק"ל, לא נמצא עץ מאכל אחד.

חשבתי שאולי יש כוונה להגן על החקלאים, לא להוריד את מחיר השוק. אבל לא, עצים שגדלים פרא לא יניבו פרי ברמה תחרותית לגידולים חקלאיים, ואם לא רוצים לקחת סיכון, אפשר לשתול זנים מיושנים. מה גם שנטיעתם בתפזורת ביחד עם עצים שאינם נושאי פרות תהפוך כול ניסיון לעשיית רווח קל מהן ללא כדאי.

יש ביער כזה המכיל תמהיל של עצי נוי ומאכל משהו מרשת המגן הסוציאלית של תקופת התנ"ך, של חוקי לקט, פאה, ושיכחה. לקט, פאה ושיכחה אינם כלכליים לעיבוד למטרות רווח אך נותנים ביטחון קיומי למי שנקלע למצוקה כלכלית, ולכן ביטחון קיומי גם למי שעשוי להיקלע למצוקה כלכלית. תהיתי אם כך, למה מוחרמים עצי המאכל, הרי לכאורה אם כבר נוטעים יערות אז יערות כנ"ל יספקו עוד נדבך קטן של חוסן למדינתנו דלת המשאבים הטבעיים.

התשובה שמצאתי היא "אין הפקר" – עיקרון שלטוני בסיסי כנראה.

למה עיקרון שלטוני ? אם אין הפקר הרי שאין גם מספיק לכולם – שהרי מספיק הוא עניין יחסי (או בעברית פשוטה – לחץ, נהיה לחץ) מתוך כך ה`נשלטים` – בית-ישראל, עסוקים במין משחק כיסאות מוסיקליים אין סופי. מבחינת השלטון זה דבר נפלא, המוטיבציה של השחקן ברורה, אפשר להערים עליו קשיים לפי צרכי השלטון, והמוטיבציה תישמר, והכי חשוב הוא בתחרות אם השאר בית ישראל ובכך יש מספר יתרונות:
א – הפרד ומשול
ב – התוקפנות של הנשלט מופנית כנגד שאר הנשלטים ולא כלפי מעלה
ג – התחרות מוציאה ממנו את המקסימום, שזה בניהול טוב, יותר תפוקה
ד – הוא עסוק! כביטוי של ב` ו ג`, וכך לא חושב מחשבות או יוזם יוזמות שמסוכנות למשטר

למען האמת הטרוניות האלה לא עלו לי בתקופת הלגונה הכחולה, הם התחילו ממקום אחר לגמרי, ומעשה שהיה כך היה -

הייתה איזו קבוצה של אנשים שחיה בכמה בקתות באזור שכוח אל בקנדה, ובקנדה שכוח אל זה שכוח אל. מתי שהוא המקום התחיל להתפרסם, ואז הממשלה פינתה אותם. אוקי. לא צריך לספר לנו שיש אכיפה על בניה בלתי חוקית. מה שמעניין בסיפור הזה, כשאנחנו מסתכלים עליו בריחוק מסויים, זה מאיפה בעצם הזכות של השלטונות בקנדה על כל הקרקע הפנויה בקנדה ? זה לא קצת כמו קרציות על תחת של כלב שמחלקות את התחת לגזרות. אז כן, בהנחה שלקרציות יש מבנה חברתי יש משמעות לתפיסת תחת, המשמעות היא פנימית למבנה החברתי והכרחית כול עוד שהוא מבוסס שלטון.

מה היה קורה באנרכיה ? כול אחד היה מספח שטחים לעצמו וצובר נכסים עוד ועוד ?

כך זה נראה לאדם ששיחק כיסאות מוסיקליים כול חייו, אדם שפעילותו מתקיימת במתח שבין המוטיבציה שלו למוטיבציה של האחרים. אדם כזה טועה לחשוב שמשימתו היא לצבור ככול יכולתו וכך לנצח את מתחריו ולהבטיח את עצמו.
הוא לא טועה, זוהי משימתו, אבל לעניות דעתי לא מדובר בחוק טבע, אלה בתולדה של מבנה שלטוני.

יש בטבע כמובן מצבי תחרות כמו שבטבע לפעמים יורד גשם. אבל מצב התחרות אינו מכונן את ראיית העולם יותר מאשר מצב חוסר התחרות. ינוח אגב דרווין על משכבו בשלום אין קשר בין הטענות הנ"ל לברירה טבעית והישרדות המתאימים לאורך הדורות. בתור דוגמא לחוסר תחרות על משאבים (המבנה השלטוני מסתמך על כלים אחרים) ניקח, סתם, קבוצת גורילות ביערות הגשם. במצב מחסור חמור גורילות יגיעו גם לקניבליזם אבל ככה סתם, מי יריב על איזה פרי.

הגורילות אגב טריטוריאליות ברמה הבין שבטית וכפופות להיררכיה שלטונית בתוך השבט. הטריטוריאליות הבין שבטית אינה מענייננו כרגע, כשם שאיננו עוסקים בפלישה של מדינה זרה לקנדה, להזכיר ענייננו במניעת הפקר כמכשיר שלטוני.
עד לקביעת מקומו של גורילה בתוך השבט יהיה היחס אליו כמסיג גבול, כלומר טריטוריאלי, עד לקביעת יחסי שולט נשלט, אכן אין שטח הפקר בגבולות השבט. מהרגע שנקבע מקומו בהיררכיה, מה לכם, מרגע זה הוא יכול לקחת איזה פרי שירצה, חינם. ההיררכיה כך נידמה היא זיכרון של מאבקים, כך הם לא צריכים להלחם כל בוקר. אצל בני האדם ההיררכיה קובעת את השליטה בערך המוסף, וזה האחרון (לפחות תחת קפיטליזם) נמצא ביחס השלמה הדדית עם המחסור (כפונקציה של מו"מ במורד ההיררכיה) ולא כפי שנדמה אינטואיטיבית – עם השובע (שאינו פונקציה של מו"מ ותחת קפיטליזם כלל אינו קיים).

הטריטוריאליות אצל גורילות, כך נידמה , היא סיבת המאבקים אצל הגורילות, וכאן אכן המוטיבציה היא ביולוגית, מתוכנתת, השבחת הגזע. הטריטוריאליות של הגורילה מקומית ומוקפת הפקר, אולי כמגבלה של יכולתו הפיזית, ושל מספר הגורילות ביער. בתנאי צפיפות אכן לא יהיה הפקר. אם נחזור לעולמם של בני האדם נמצא פה אולי הסבר חלקי להתפוצצות האוכלוסין או יותר נכון לסיבה שהמשטרים הלא קומוניסטים מטפלים בו בריפיון שכזה אם בכלל. התפוצצות אוכלוסין הינה דרך חלופית למניעת הפקר, מי שיודע לשלוט או לפחות למצב עצמו גבוה בהיררכיה החברתית, יודע כאמור לנכס לעצמו את הערך המוסף של האחרים, לכן ריבוי של אחרים באופן פרדוקסלי רק יגדיל את עושרו.

אם כבר מתבסס השלטון על מניעת שטחי הפקר, הרי שהתולדה הבלתי נמנעת היא כינון מנגנוני מניעת הפקר/הקצאת משאבים.

כך למשל אם תירצה לבנות בית, לא תוכל לבנות אותו סתם כך על שטח הפקר, תצטרך לפנות במישרין או בעקיפין למנגנון הקצאת שטחים של השלטון ולקבל ממנו שטח. ברמה קונקרטית זה נראה לנו הגיוני. אתה נותן משהו -כסף, ומקבל משהו – שטח אדמה (כמה המדינה שילמה על הקרקע, זה כבר פחות קונקרטי).

הקצאת מקומות חניה למשל, כבר מנגנון פחות ברור, והוא מתקיים בערים בהן יש מחסור, או מחסור לכאורה במקומות חניה. כלומר במקומות שבהן מתנהל באופן טבעי משחק כיסאות מוסיקליים על המשאב מקום-חניה, העמיד השלטון מנגנון מניעת הפקר/הקצאת משאבים מטעמו. וזה נראה לנו אולי בסדר, צריך לשמור על הסדר, אך אז ניכנס האלמנט.
השלטון עובר מניהול הקצאת המשאבים להשכרת משאבים. ואנחנו לא מדברים על כיסוי עלות ניהול מקומות החניה אלה על השכרת משאבים למטרת רווח, וזה קצת פחות טריוואלי, אם את שטחי האדמה השלטון מחזיק עוד מלפני שנולדתי ואז נראה לי לפחות הגיוני שהוא מוכר ( בעצם מחכיר) אותם בכסף, הרי שבהשכרת מקומות חניה כמקור הכנסה ההיגיון שלי הקטן ממש מתקשה. מקומות החניה ברחוב למשל ,ההשקעה של העירייה הסתכמה בצביעת אבני השפה בכחול לבן, אקט אדמיניסטרטיבי. את החניה בשולי הכביש, את המדרכה והכביש הדיירים מימנו (פיתוח סביבתי כחלק מעלות הבניה).

מדהים עוד יותר הנו מנגנון הגביה על שלטים. הרי לא יתכן שכול אחד ישים שלטים ככול שיחפוץ, אז יש מנגנון פיקוח בעניין והוא משכיר לך את השלט שאתה הבאת. סתם דוגמא שהופיע בעיתון – השלט על הבניין בהלכה, בירידה לאיילון, השלט פרוש על כול הצד של הבניין שפונה לאיילון, הדיירים מקבלים 500$ לחודש, העירייה 8000 שקל לחודש ! [1] 8000 שקל, על מה ?, הקיר של הבניין לא של העירייה, השלט לא של העירייה, מה כן של העירייה, מנגנון הפיקוח/הקצעה.
והקטע הזה עם השלטים הוא כבר ממש למתקדמים לדעתי, כי הצורך ברגולציה, בפיקוח לא נולד כתוצאה ממחסור (כיסאות מוסיקליים להלן), וגם שלא יספרו לכם על חזות העיר, השלט מכער, אם הוא אכן מכער, בלי קשר לכופר ששולם עליו. הצורך בפיקוח והמוטיבציה הכלכלית לפיקוח, נולדו, כך אני מבין, כתוצאה מהפקר. מהפקר גלוי.

למעשה עולה מהטקסט שהפקר (שהוא מין שפע כזה) אינו רצוי למשטר, והוא מוחלף במחסור בכל מקום בו הוא מזוהה.
ואולי זה לא רק המשטר, ג'יל דלז ופליקס גואטרי גורסים בסיפרם "אנטי-אדיפוס קפיטליזם וסכיזופרניה" שהמחסור הינו תנאי הכרכי בסיסי למערכת החברתית כלכלית (תחת קפיטליזם) והיא דואגת ליצב אותו ללא הרף[2].

הערות :

1 – 8000 לחודש אחרי הנחה משמעותית כנראה, הקורא המתעניין מופנה לחוק עזר תל-אביב יפו (שילוט) התשנ"ג 1992 – אגרה שנתית לשלט דגל בקומה ב ומעלה בגודל 10 מ"ר ומעלה היא 921 ? לכל מ"ר לשנה. אם תחפוץ לתלות שלט על הכדור הפורח הפרטי שלך לעומת זאת תחוייב ב 222 שח אגרה ליום בלבד.

2- Anti-Oedipus Capitalism and Schizophrenia, Gilles Deleuze, Felix Guattri
ראה גם http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?folderName=civilwar&EntryId=301014&passok=yes

3 – הכנסת מציגה: כך נדכא את השפע בישראל ונמנע את ירידת המחירים, ערן הילדסהיים על ניהול מחסור בישראל

תודה

4 תגובות

  1. מתוך מדור לקטים, באופן טבעי:
    "האדם הוא חלק שווה ובלתי נפרד מהטבע. מכאן אני בוחר לחיות. דווקא הפחד והפירוד מהטבע גורם לנו לקחת מהעולם יותר ממה שהוא יכול לתת – כשאני חלק ממשהו, שזה חלק ממני, אני מודע לכמה אני יכול לקחת מבלי להפר את האיזון.
    כשאני מלקט אני משתמש בכמה עקרונות חשובים, ולא "אוכל הכל". עקרון המשיכה, עקרון הקצב.. זה לא שאני לא משתמש בידע הקיים – גם בו אני משתמש אבל בערבון מוגבל. כל דבר כמעט שאמא-תרבות אומרת לפחד ממנו יש לו השלכות עמוקות יותר שבד"כ כוללות – ניתוק ותלות בהירארכיה.
    http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%F2%F7%F8%E5%F0%E5%FA_%E5%E7%E5%F7%E9%ED_%E1%F9%E9%F8%E5%FA_%EC%F7%E8%E9%ED

  2. לפני שנתיים בערך עיריית ת"א החלה לסמן מקומות חניה לאופנועים, כמובן על חשבון חניות למכוניות, ההמשך היה די צפוי

    לאחרונה החלה העירייה להציב תמרורים המגבילים את חניית האופנועים למקומות המסומנים. הקצעת המקומות אינה מחוייבת ואינה מכוונת לספק את הביקוש, וממילא המקומות שהוקצו אינם מאפשרים את קשירת האופנוע.

    הנה כך יצרה העיריה מחסור יש מאין.

    המחסור יניב הכנסות (חניה+קנסות) נאות מאוכלוסיה שעד כה נחשבה ללא מניבה.

    למען הסר ספק, גם במצב שלפני הסדרת החניה לאופנועים, אופנוע החונה על המדרכה באופן החוסם! את תנועת הולכי הרגל היה צפוי לקנס זה בכלל לא העניין.

  3. ghrhh, ,"t uneunu, jbhv ktupbugho nt,v tupbugho ueybugho hecku ebxu, jbhv c,k tchc

כתוב תגובה

כתובת הדואר לא תפורסם שדות חובה מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

למעלה