מספר פעילות ארגוני הנשים שהיה לי הכבוד לשמוע מדברות על סחר בנשים, על היחס המשפיל של המבריחים בסיני, על המאפיה שמפעילה רשת בין לאומית של הברחות, על החוב של הזונה לסרסור שקנה אותה מהמבריח, על סרסורים שמתעללים ועושקים את הזונות, ועל הזונות שחוששות להתלונן מפחד שיגורשו כיוון שמעמדן לא חוקי.
אף אחד מפעילות הארגונים הצדקניות האלה לא מציעה להקצות אשרות כניסה לנשים זרות המעוניינות לעסוק בזנות.
אם ישראל הייתה מנפיקה אשרות עבודה לנשים המעוניינות לעבוד בזנות. עובדת הייתה יכולה להוציא אשרה בקונסוליה ולהגיע לישראל במחיר כרטיס טיסה. השימוש בשרותיהם היקרים והאלימים של המבריחים היה נחסך, החוב המנופח היה נעלם, וכוחו של סרסור או בעל מכון, אם בכלל היו בתמונה, להתעלל היה פוחת משמעותית בידיעה שהזונה כשוהה חוקית לא תחשוש להתלונן במשטרה. כמובן שמספר נשים יכולות לשכור דירה ולעבוד בה ואף לשכור מאבטח מחברה פרטית אם ברצונן להימנע מקשר עם מכונים. ארגוני הנשים יוכלו במקרה כזה לעזור קצת עם ההתארגנות והעברית.
ארגוני הנשים ידאגו כמובן לאשרות כניסה לזונות אחרי שהגהנום יקפא פעמיים. במקום זאת חוזר הטיעון הדמגוגי “היא לא באמת בחרה לעבוד בזנות, היא ענייה וצריכה כסף”, מה שנכון בד”כ, ואפשר להכליל – רק עשירים יכולים באמת לבחור לעבוד.
חבר טוב שלי ע` שהיה זקוק לכסף עבד בשליחויות, אם באוקראינה אפשר לחיות מ 100$ לחודש בישראל צריך בערך 700$ רק בשביל להחזיק את הראש מעל המים, אניווי, ע` עבד שליח מבחירה, אבל לא באמת מבחירה, זה היה העוני והמצב הכלכלי שדחף אותו לעסוק במקצוע הזה, אחד המקצועות הכי מסוכנים אגב, הרבה יותר מסוכן מזנות למשל. ע` עשה תאונה, היום הוא גם נכה וגם מכוער, ונשים כבר לא עושות איתו סקס בחינם, אפילו לא נשים שחברות בארגוני נשים. ואם ע` שוכב עם זונה אז זה כנראה לא בגלל שהיא באמת באמת רוצה, זה בגלל שהיא צריכה כסף.
פיליפינית משאירה את הילדים שלה בפיליפינים ובאה לעבוד בישראל הרחוקה, במשך שנים היא מגדלת כאן ילדים של מישהי אחרת והילדים שלה שם. זו מין זוועה קטנה ושקטה ומטריפה כזו, זוועה שלא מזיזה בכלל לארגוני הנשים. הפיליפינית הרי לא באמת באמת בחרה את עיסוקה?! אולי לא אבל היא לא שוכבת אם הגברים שלנו, ולא שוברת לנו את השוק. גם ככה קשה להכניס אתכם לחופה, עדיף שתהיו קצת לחוצים על סקס.