שפחות מין – סחר בנשים אלבניות

הכתבה המצולמת שבסירטון עוסקת בחטיפת ומכירת נשים אלבניות[1]. העוני באלבניה נורא, באנרכית פשע השוררת שם היום, פועלים בחופש יחסי אירגוני פשע. באקלים הזה נעלמו לפי הכתבה 90,000 נערות ונשים צעירות. אירגוני הפשע חוטפים נערות או קונים אותם ממשפחותיהם ומעבירים אותם למדינות עשירות יותר לצרכי זנות. החטופות משוכנעות לשתף פעולה באלימות, ובאיומים על פגיעה בהם או בבני משפחותיהם.

הכתבה עוסקת בציר אלבניה-איטליה, הסיפור חוזר כמובן בגירסאות שונות, בנות ממדינה עניה שבה רמת הביטחון האזרחי נמוכה, נמכרות כשפחות מין בד”כ במדינות עשירות, ביו-טיוב יש די הרבה חומר מצולם בנושא.

הצפיה עוררה אצל עבדכם ושפחותיו תגובה רגשית עזה, התגובות הראשוניות הן בעיקר רצון במישטרה חזקה, תגובה רפלקסיבית נוספת, כזו שמטיפים לה אירגוני הנשים היא מיגור הזנות במדינות המפותחות, כך יתחסל השוק, והנשים במדינות הנחשלות יעזבו לנפשן מחוסר עניין.

עבדכם, משנרגע קימעה פנה לעיין שנית בחומר הראיות ומיד בצבצו ועלו מספר סוגיות:

- האם באמת חסרות זונות ? העוני מייצר נפח גדול של זנות, כמובן ישנן גם בחורות ממדינות מערביות שיעדיפו לחלטר בזנות מאשר לעבוד מהבוקר עד הערב כקופאית או מקפלת בגדים. יתכן בנסיבות המוכרות לנו שזונה ממדינה עניה תיאלץ להתסתייע בשרותי מבריחים כדי להגיע לארץ המובטחת, תסתבך עם המאפיה ותנוצל, אך האם באמת יש צורך לחטוף בחורות ברחוב ולאנוס אותן באמצעים מפלצתיים לזנות ?

ובכן מספר נערות ליווי שאיתן שוחחתי (שעה זה הרבה זמן) לא נחטפו, המדגם אולי לא מייצג, אבל מצד שני גם התמונה שמצטיירת באמצעי התיקשורת לא מייצגת. איש אחד נוסע לעבודה בבוקר זה לא ניוז, איש אחד נוסע לעבודה, עושה תאונת שרשרת והורג תאומות זה ניוז. זונה מולדובית זה לא ניוז, בחורה הולכת ברחוב, נחטפת, נאנסת, מוכה, ונסחטת לעבוד בזנות בישראל תחת איומים זה פאקינג ניוז.

עדיין נשאלת השאלה, למה חלק מסויים מהזנות היא כן תוצר של חטיפה, שיעבוד וסחר? התשובות כאן ספקולטיביות משהו אבל בכל זאת – חוקי הגירה, חקיקה עויינת זנות במקומות מסויימים, נורמות עויינות והתנגדות להסדרה ע”י קבוצות לחץ (נשים, דתיים…), סטטוס חברתי נמוך כל אלה יוצרים מצב הדוחף זונות למגע עם הפשע המאורגן (הברחות) ומקשה על קבלת הגנה מפניו (נורמות, מעמד חוקי בעייתי המקשה על הסתייעות במשטרה, ועל התארגנות).

הפשע המאורגן מצידו מדבר בשפתו האלימה, הפשע המאורגן יסחט זונות כשם שיסחט חייבים בשוק האפור, בעלי עסקים וכו’ הפשע המאורגן הוא פשע מאורגן.

כול זה מסביר ניצול וסחר אבל לא מסביר חטיפת נשים לצרכי זנות, בעצם עבדכם כנראה לא חושב כמו פושע מאורגן – אם אתה כבר מעביד מישהי בארץ זרה בתנאים גרועים כדי למקסם רווחים, תנאים שבהם ממילא לא רצתה לעבוד, מה זה משנה אם היא גוייסה כי רצתה לעבוד במקצוע או נחטפה.

- להחזיר את הבנות הביתה! לכאורה כל מדינה עשירה שתסגור את תעשיית המין אצלה, תקטין את השוק, ללא ביקוש נשים לא יחטפו. חס ושלום, יש עוני אמיתי בעולם, והגירת זנות היא אחת מדרכי המפלט, חיסול תעשיית המין במדינות העשירות תגרום מוות וסבל. באופן דומה ניסיון להילחם בתעשיות העולם השלישי המתבססות על עבדות או ניצול באמצעות סגירת שערים יוביל לשואה וישאיר אותנו בלי בגדים ונעליים. הפתרונות קצת פחות פשוטים.

“עוני היא צורת האלימות הגרועה ביותר” מהטמה גנדי

יש הבדל עקרוני בין מהלך הסדרה של תעשיית המין המסדיר את תנאי ההעסקה ומייצר מנגנוני פיקוח ואכיפה לבין חיסול השוק, באופן דומה התניית יבוא בעמידה בתקני העסקה במקום לסגור יבוא ממדינות עניות ימנע קטסטורפה אי שם. לא שהסדרה היא עניין כל כך פשוט וזורם, אך מה הן החלופות ? בראשית המאה שעברה למשל, נשלט שוק הבטון בארה”ב ע”י המאפיה, אף אחד לא חשב כמובן לסגור את שוק הבטון כדי להילחם במאפיה.

- מניעה תחרותית – הרעיון המזהיר לחנוק את הפשע המאורגן באמצעות סגירת מקורות ההכנסה מסמים וזנות לא חונק רק את הפשע המאורגן, הגישה לוקה בכשל פרגמטי בסיסי[2] , לגליזציה מלאה והסדרת שוקי הזנות והסמים תהפוך את הפשע המאורגן למיותר, לא אטרקטיבי ומיושן, תחרות חופשית תייבש את הפשע המאורגן בלי לפגוע בכל המרחב המקיף אותו.

- צריך לזכור שקפיטליזם מבוסס על ניצול, תעשית המין מייצרת שוק עבודה וכמו בשאר שוקי העבודה ללא הגנה על החלשים באמצעות הסדרה אפקטיבית, לא מוגדר גבול לניצול[3]. אגב, שוק העבודה בישראל מוסדר היטב לכאורה אך בשנים האחרונות פרמטרים מסויימים הקובעים את גבול הניצול נשחקים. כשרמת הניצול היא כזו שלא מאפשרת קיום סביר העובדים בתחתית הפירמידה יפנו לחלופות ריאליות. הריאליות של החלופה היא במידה רבה פונקציה של רמת הנואשות, בתקופת הרעב באוקריינה, אנשים נחטפו לצרכי מאכל, המצב באלבניה קצת יותר טוב וכך גם גורל הנחטפות, בישראל מרוויחי המינימום נדחפים לשינוי מצב הכרחי[4], מי שיכול ישפר את מצבו התעסוקתי או יעזר בקרובי משפחה וחברים אם יש, אחרים יפנו לפשע, אולי לא חטיפה וסחר, אבל זה קורה הרבה יותר ממה שנדמה, שוד זקנות אינו מצריך מיומנות גבוהה, הסיכון נמוך יחסית תוחלת הרווח סבירה. מרוויחי מינימום אחרים יתאבדו, או יפלטו לרחוב.

- נשמע הגיוני שאלבנים עניים יפסיקו להתרבות בקצב כל עוד מצב הכלכלי קטסטרופלי, זה לא עובד ככה, מסתבר.

- הכתבה מוציאה לאנרכיזם שם רע, הגנגסטר בא ולוקח את הבת שלך, אבל זה אנרכיזם אינסטנט, ללא ביזור מלא של הכוח, אם כולם באלבניה היו חמושים, לאורך זמן המצב היה כנראה הרבה יותר טוב.

- תרבות, טאבו והיחס לזנות, לפי הכתבה לבחורה שנחלצה מהעבדות וחוזרת לאלבניה קשה להתקבל חזרה לחברה, אחרי מה שעשתה. גם אצלנו הקושי העיקרי בזנות הוא כנראה תרבותי.

“…משה, במה עוסקת הבת שהגדולה?”

“או, היא זונה”

“באמת, באיזה משרד היא עובדת”

“בביוף-שוהם-גת”

“מה אתה אומר, שמעתי שמאוד קשה להתקבל לשם”

אם לזנות היה מעמד חברתי נאות, בנות רבות יותר היו מתפרנסות מזנות במקום להתייבש מהבוקר עד הערב בעבודה משמימה. הקורא שהתעצבן עכשיו מוזמן לעבוד שבוע בתור קופאית, ולחשוב שוב. אם במעבר לזנות הבנות לא היו נחבטות בדלת הזכוכית של נפילת סטטוס חברתי מהירה, היה מצבן פחות טראומטי.

- תיעוש, הדינמיקה של הקפיטליזם יוצרת את החוויה הזו של להיות מתועש,לעבור תיעוש, להפוך למשאב, לאובייקט, להיות מותקן במערכת.

החוויה של להיות מתועש

הזנות ושוב בראיתה כמקרה פרטי של שוק העבודה, עובדת תיעוש, והתיעוש יוצר חלק ניכר מהזוועה (אם לדבר על זנות ולא על חטיפה, אונס וסחיטה), 20 לקוחות ביום, 30 יום בחודש, הלקוח תמיד צודק, כל לקוח מתקבל, יש הרבה מכונים והתחרות קשה. אישית, תמיד פחדתי מנפילה כלכלית, בדמיוני נאלצתי ללכת לעבוד במפעל, בסרט נע או משהו, לעבור תעוש, לימים חוויתי את התיעוש הזה בהי-טק, הדרישה הזו לעבוד כול יום כל היום, לבוא בבוקר, לעבוד עד הלילה ומחר שוב, המינפולציות הפסיכולוגיות, מדדי תפוקה, מדדי שעות, תפוקה, שעות… בסופו של דבר הפרספקטיבה הנחווית היא הפרספקטיבה של המעסיק, להיות משאב. זה לא הסבר זו אולי קינה, הכוונה היא להראות את הדינמיקה הזו ככללית לשוק העבודה ולא כמקרה פרטי הקשור לתעשית המין. בפוסט קרוב אנסה גם להסביר למה זה קורה. מי שלא משוכנע שזה קורה, יבחן למשל את היצע המשרות במקצועו, במשרה חלקית, כמעט שאין, מי שרוצה אותך רוצה אותך לפחות 9 שעות ביום, רצוי יותר.

לאן כל זה הולך בעצם – התכתבתי כאן עם התגובות הרגשיות שלי בעקבות צפיה בחומר מצולם על סחר בבני אדם, כ 60% פחד, 30% חמלה, ו 10% תחושות אחרות. גזרתי גזירה שווה בין עובדים בתעשיית המין לעובדים בתעשיות אחרות, מכאן הגעתי שוב להסדרה של תעשיית המין ולדיון כללי ברגולציה של שוק העבודה[3]. עובדי/ות תעשית המין צריכים להתמודד עם בעיית סטטוס חברתי, למרבה הצער אף אחד לא ממש עוזר להם בעיניין הזה, מי שעוזר, עוזר ל”היחלץ” ולא להרגיש טוב עם המקצוע, וחבל. החומרים המזעזעים על סחר מתורגמים לחקיקה דרקונית ומשמשים בידי קבוצות אינטרסים, בעיקר אירגוני הנשים, ושוב חבל, לאן כל זה הולך?

לסיום משהו קצת פחות שחור, כי די עבדכם מבואס כבר לגמרי, בעצם יותר שחור:

Once you go black, you can never go back

תיירות סקס לנשים באיים הקריביים. השחורים השגיבים עם הראסטות מספקים נפח גדול למדי של נשים לבנות מאירופה וארה”ב, יש באיים עוני ו60% אבטלה, אז הם מתפרנסים איך שאפשר, יאללה בנות, פארטי-טיים.

הערות:

1 – הכתבה פורסמה ע”י Journeyman Pictures, ספק תוכן מצולם גדול שעושה רושם די אמין, הסתמכתי על הנתונים בכתבה.

2 – הכשל הפרגמטי, טיול על שרשרת הסיבתיות למציאת נקודת התערבות נוחה.

3 – דיון מורחב בדינמיקה של שוק קפיטליסטי ובמשמעות ההסדרה או אי-הסדרה של שוק חופשי

4 – דיון מורחב האילוצים הפועלים על מרוויחי שכר מינימום.