הקפיטליזם של חופש התנועה

הדינאמיקה של הקפיטליזם שואפת לקבוע לכל דבר מחיר, אין הפקר, במרחב שנוצר שבו לכל פעולה יש מחיר, חופש הפעולה כרוך באמצעי תשלום, ניתן לומר כי רמת ההכנסה קובעת את רמת חופש הפעולה.

אמנם, נכון להיום לא מוכר לנו מרחב כזה, שבו לכל פעולה יש מחיר, אף אחד לא הצליח לקבוע למשל מחיר לטיול בשעת בין הערביים, אך לשם מובילה הדינאמיקה של השוק החופשי, ובמידה חלקית אנו חיים במרחב כזה.

מדוע בעצם לטיול בשעת בין ערביים אין עלות (לפחות לא ישירה)? ובכן הכלכלן מילטון פרידמן עסק בעקיפין בסוגיה עוד בשנות השישים. בספרו ‘קפיטליזם וחרות’ תוהה פרידמן איך נקבע מה צריך להיות שרות ממשלתי ובמה יטפל השוק הפרטי. כדוגמא מובאים הגנים הציבוריים, כיוון שיש קושי לגבות כסף בגן עירוני מרובה כניסות ויש קושי לקבוע מי מבעלי הדירות הסמוכות ייהנה מנוף הגן ממרפסתו ולחייבו על כך, השרות יהיה ממשלתי. כך טיול בין הערביים שלך יתבצע על גבי שרותים ממשלתיים כמו מדרכות וגנים ציבוריים או סתם אדמות מדינה שאמנם אינם שרות אך בודאי אינם שטח הפקר. כלומר במרחב המוכר לנו היום, בו טיול בשעת בין ערביים הוא חינמי, ומשמש כדוגמא לפעולה שאינה כרוכה באמצעי תשלום, יש לזכור כי מדובר בסיבות טכניות המונעות לפי שעה את אפשרות גבית הכסף במאמץ סביר, בינתיים אתה נהנה מההפקר.