התנגדות לא אלימה, כנראה צורת ההתנגדות הכי פחות אפקטיבית. אם אתם בכל זאת בוחרים בדרך הזאת כדאי לבדוק קודם מול מי , ולשנות אסטרטגיה אם השיטה לא עובדת לאורך זמן, בסרטון קטעים מצולמים שהוברחו מטיבט:
טור עולי רגל טיבטים צועד בשלג, הסינים צולפים עליו
בסבבה, שני צועדים נופלים, הטור הבודהיסטי ממשיך כאילו כלום, מדהים, הסינים ממש הרוסים:
וזה בנר מחאה חביב שהפיקו הגולים לכבוד אולימפיאדת בייג’ין:
הפילוסוף קן ווילבר סופר הצלחות בודדות בלבד למחאה לא אלימה, וגם אז מול שילטונות דוברי אנגלית, כל המקרים האחרים המוכרים לו נגמרו בקטסטרופה. לשיטתו המחאה חייבת לדבר בקודים של השליטים, אם הם דתיים כדאי אולי לרמוז שהם מיועדים לצליה בגהינום, אם מכווני רווח כדאי אולי להצביע על הרווח הכלכלי שבנסיגה חד צדדית , אם הם מכוונים לשמירה על הסדר הקיים כדאי להתמקד בזה.
ווילבר מסתמך על דינאמיקה ספיראלית, באור מונחים קצר כאן.