מחאת האוהלים
ב כלכלי חברתי
תגובה אחת
- מאוד מרגשת אותי תנועת המחאה, הנושא העסיק אותי במשך שנים, בין השאר כאן בבלוג, ואם לא היה כל כך חם הייתי בא לרוטשילד להזדהות.
- עכשיו כשידוע וגלוי לכל שעיריות לא אישרו בניה של דירות 1-3 חדרים במשך עשרות שנים, האם אפשר להעמיד את האנשים האלה לדין. מישהו קיבל מנדט להחליט שאצלו בעיר לא יתאפשר לאנשים מרמת הכנסה ממוצאת ומטה להתגורר ? אם ההחלטות השרירותיות התקבלו שלא כדין אז אפשר להעמיד אותם לדין, לא? חריגה מסדרי מנהל תקין לפחות
- דירות סטודיו/קונדו וכל אלה שרואים בסרטים, זה בטח שלא, זה מחוץ לספקטרום התרבותי(והתרבות לא חברה שלך)
- מפתיע שהשליטים שוברים את הראש איך לטפל בבעיה, אבל ללא ביטול המיסוי על דירה ראשונה
- רף ציפיות – המחאה פרצה כשהשיעבוד הרגיל, (חבות ל 20 שנה בשביל קורת גג) הפך ללא אפשרי, אני מקווה שהיא לא תעצוד כשנקבל אותו בחזרה. אם תהייה לגליזציה מלאה של כל פתרונות הדיור (כולל אוהל כמובן), יבוטל המיסוי, ויופשרו מספיק שטחים לבניה. כוחות השוק יהפכו את הדיור לזול
- המשפחה עדיין נתפסת אינטואיטיבית כמערכת הגנה סוציאלית מרכזית, זה לא תמיד עובד, ולא צריך לעבוד, שכר מינימום צריך לשקף את עלות המחיה. כשאדם יוכל לעבוד בשכר מינימום ולממן את מחייתו כולל דיור ופנסיה, כולנו נוכל לישון יותר טוב. זה לא מותרות זה עצם העניין (וזה לא סוצאיליזם, ולחליפין חוק הגו’נגל זה לא קפיטליזם)
למעלה
es muy interesante las acampadas en el estado judio, en españa (donde vivo) y en egipto las razones por las acampadas en las plazas son más amplias q, solamente, el derecho a una vivienda digna. es el orden social, en su conjunto q está cuestionado, es un cambio radical global q está al orden del día.
saludos
neta-zar