מחאת הדיור דורשת שינוי במחירי הדיור הלא ריאלים, בצדק כמובן, מצד שני רוב בעלי זכות הבחירה בישראל בעלי בתים. שינוי משמעותי שיהפוך דיור לבר השגה יפגע באלה שכבר קנו נכסים.
בעיה לא ניתנת לפתרון במרחב שיצר אותה
כלומר הפיתרון אינו במערכת, אלה מחוץ למערכת
כלומר הפתרון המיידי הוא מחנות פליטים
מחנות של פליטי המערכת שיוכלו לגור מחוץ למערכת
אולי זה לא יראה טוב בעיני השליטים כי המחנות יציפו את הבעיה, אבל יש בעיה, אין סיבה שלא יראו אותה
אבל אם יהיה מוצא מהמערכת חסרי דיור יצאו, והמחירים ירדו ?
אולי, אבל הביקוש לא ירד מההיצע, והשינוי לא יהיה דרסטי, מי שחי ממשכורת נמוכה ורמת חיסכון אפסית, ממילא חסר יכולת לרכוש נכס במאות אלפי שקלים. אין לו מה לחפש במערכת, ואם יצא מהמערכת לא ישפיע על יחס ההיצע והביקוש ולא על מחירי הנדלן
סקיצה למחנה פליטים 1:
שטח, אדמה, לא מופשר לבניה, בפאתי הערים, מבנים יבילים בלבד, ללא חזקה על הקרקע, חלון זמן לפינוי המחנה כל 7 שנים, התחייבות של המדינה לספק שטח חלופי למחנה ברדיוס 20 ק”מ מהמחנה הקיים במקרה פינוי
בעלות על המבנים חלק בבעלות המדינה (מין דיור ציבורי) חלק בבעלות פרטית
סקיצה למחנה פליטים 2:
פארק קראוונים כמו בארה”ב
סקיצה למחנה פליטים 3:
רשת איזורי קמפיניג בכל הארץ, המספקת רק תשתית מים, ביוב, חשמל מאפשרת חניה זולה לקראוונים (ולאוהלים) קראוון הוא אופציה זולה אם ירדו המיסים (ויש לנו את הטכנולוגיה להוריד מיסים על רכב המשמש למגורים, צריך רק לרצות). זו אופציה מעולה במיוחד, כי פלוני יכול לשנות איזור מגורים מידי פעם, לפי צרכי תעסוקה או גחמות
פשוט מעולה, חד וקולע לנקודה…