סבא וסבתא שלי ניהלו עסק עצמאי במשך עשרות שנים, החזיקו מקום ועובדים ובסך הכל הרוויחו לא רע, במיוחד במונחי התקופה.
סבתא שלי כנראה לא חוותה את העסק כמקום בטוח וקיוותה בשבילי שאמצא עבודה מסודרת, ראש שקט, לא לדאוג מה יהיה.. אם יבוא פקח…
ובאמת עבדתי כשכיר חלק ניכר מחיי
כיוון שכמה מחברי הטובים ביותר מחזיקים בדעתה של סבתי, אני מקדיש פוסט לעניין
סו, כמה חברות שהיה לי העונג להכיר מבפנים, אם כשכיר, אם כספק ואם כחבר של מישהו שם, מתנהלות באופן שאינו ממש עקבי עם התיאוריה של סבתא, הנה כמה דוגמאות:
- התחלתי לעבוד במחלקת פיתוח של מפעל לציוד רפואי, מתי שהוא מנהל המחלקה פלט שגוייסתי כעובד קבלן לשלב א של הפרוייקט, בשלב ב אין צורך באותה מצבת אנשים ואני חוזר לקבלן לשיבוץ מחדש (זה לא ממש עובד ככה)
- בכללי בחברות הי טק שבהן עבדתי, אם נסגר פיתוח של מוצר, מוצר יורד וכו’ עובדים הולכים הביתה, למותר לציין שבעלי החברה לא הולכים הביתה, כלומר רק אם ממש סוגרים
- בחברות תיירות שאיתן עבדתי, החברה מתרחבת ומתכווצת לפי הביקוש, והביקוש מתרחב ומתכווץ לפי מצב הטילים. העובדים הולכים או חוזרים לפי הצורך, בעל העסק גם במקרה זה לא מפטר את עצמו
- חברים בתעשיית הצימרים, מצמצמים את העובדים כדי להתמודד עם האטה, וגם כאן, לא את עצמם
אפשר להגיד שהעובדים הם דרגות החופש של בעל העסק
וכך,
אם תהפוך לעצמאי, תחווה בטחון המותנה בנפח הזמנות עבודה המספיק לקיום
אם נפח הפעילות יגדל ותעסיק עובד תחווה קצת יותר ביטחון, כיוון שגם אם נפח הפעילות ירד ב50%, תצמצם את העובד ותשאר אם משהו מספיק לקיום
אם נפח הפעילות יגדל ותעסיק 40 עובדים אז בכלל, יש לאן ליפול, מה גם שהערך המוסף של 40 עובדים יסדר אותך יפה אחרי זמן. כך שאפילו במקרה סגירה יהיה לך ביטחון כלכלי
קצת פשטני, הכוונה רק להשוות בכללי את רמת הבטחון של עובד ושל עצמאי
יש מחברי הטכנוקרטיים, כאלה המקפידים להתפתח בתחומם ולהישאר רלוונטיים. כך שלכאורה במקרה פיטורין ניתן למצוא עבודה חיש קל ולשמור על רצף תעסוקתי. נכון לפעמים, וזה סוג של ביטחון דומה לזה שסבתא ראתה בחזונה. אבל שוק העבודה פועל בעודף היצע של עובדים ברוב התחומים, קשה לדעת לאיזו התמחות יהיו ביקושים גבוהים עוד 3-5 שנים, וגם אם תדע מה הכיוון הטכנולוגי הרצוי, לא בטוח שתוכל להתמחות בו בעבודתך הנוכחית