כל נזיר צריך סטארט אפ

נזיר הוא אדם הפורש במידה מלאה או חלקית מהחברה,

אומרים עליו שהוא מוותר על הנאות החיים אך למעשה אין זה כך, הוא קובע לעצמו הנאות אחרות

למעשה הוא משיל מעליו את תפקידו ומקומו בחברה

ועובר למשהו אחר

החברה תפעיל מנגנוני הגנה, ועליו להתמודד איתם

כלומר לייצר מימון ולגיטימציה

הדרך לעשות זאת היא לסחוף אחריך אנשים ולהפוך לקבוצה שזוכה להכרה ומייצרת הכנסה

כלומר לעשות סטארט אפ חברתי או כלכלי

אביעד קליינברג סוקר בסיפרו על הקדושים הנוצריים לא מעט מקרים ואת האופנים שבהם הפרוש הופך לקדוש (כלומר זוכה להכרה, לגיטימציה ומימון)

הפרוש לפי קליינברג חי מחוץ לכפר, גופו מכוסה פצעים, הוא מלוכלך ומוזנח

הוא הופך לבעל ערך כשיש סימנים, כלומר שמישהו או מספר אנשים חושבים שראו אותו עושה משהו המלמד על קדושתו

בסטארט אפ חברתי יש את המוביל – כאן הקדוש, שמתחיל משהו חדש, בשלב ב צריך אדם נוסף או מספר אנשים שיאמינו בדרך שלו, הם יספקו לו לגיטימציה וערך ראשוני, ויסחפו את כל השאר

כאן הרצאה קצרה בטד שמדגימה זאת

למה הנזיר צריך את זה ?

כי הוא פרש מהחברה והחברה כאורגניזם תגן על עצמה ממנו, הוא יגסוס מרעב ומקור, יעלה רימה, או אצלנו יקבל צו פינוי לקרוואן, יחרימו לו את האוהל, אישפוז וכו’

כך למשל בסרט Brother sun sister moon  על חייו של פרנסיסקוס הקדוש מאסיזי

פרנסיסקוס הצעיר, עובר שינוי בעקבות חוויותיו במלחמה, הוא עוזב את מקומו בחברה הבורגנית כבן למשפחה עשירה ורוצה לחיות בצמצום כמו ישו

הוא כמובן מוחרם, בהמשך הולכים אחרי הכריזמה שלו חבריו ואחריהם כל השאר, הממסד הדתי בתחילה רצה לבער את הנגע, אח”כ הכיר, וקמה תנועה חדשה, הסטארט אפ החברתי הצליח, ללא סטארט אפ פרנסיסקוס היה גווע לאט לאט

החברה מכילה עכשיו את פרנסיסקוס ותנועתו, ואם פלוני רוצה להצטרף למסדר (מסדר) נזירי זה או שכמותו אין בכך פרישה מהחברה, ואין צורך בסטארט אפ

הסטארטאפ נדרש כשאתה רוצה לפרוש, לא לעבור בניין, אם אתה לא מוצא את עצמך בסדר הקיים, כנראה תידרש לסטארט אפ, במקומות שונים הסדר הקיים כולל מסדרים נזיריים שאולי יתאימו וכנראה שלא, אין בהם את החרות מהחברה שהפרוש מחפש

יוסי טיאר, החליט לפרוש מהחיים האורבניים שלו, הוא הצטמצם מרצון, ועבר לגור במשאית שהוסבה למגורים, זו פרישות חלקית, אם כי מהכתבה שפורסמה אמש בהארץ הוא ויתר על די הרבה. זה לא נגמר בזה, מצבו המשפטי רעוע, החברה תנסה לסכל את צורת המחיה החדשה (חדשה כאן), יוסי הפך לסוג של סטרט אפ כלכלי חברתי “כפרים על גלגלים“, למרות שבתחילה רק ביקש לעצמו סוג של פרישות וחרות

עוד בכתבה –  קן אילגונס סטודנט אמריקאי שכדי לחסוך בהוצאות במהלך לימודים (ובכלל), גר בוואן בחניון האוניברסיטה, קן בחר במידה רבה של פרישות וסגפנות כדי לזכות בחרות (כלכלית), כדי שהחברה לא תבער את הנגע החדש (חיים זולים בוואן) הוא נמנע מלהזמין חברים או אפילו לספר איפה הוא גר, לא חברות, וכו’, הבן אדם חי בסתר

מאז הוא פרסם את דרכו בעיתון ובספר ומעודד אנשים לצאת מהקופסא, סטראט אפ חברתי ?

במאמר קודם תהיתי למה אנשים שלקחו סמים וראו את האור נוטים להפוך למשיחים, סיבה אחת היא שאם מצאת משהו חדש ואתה לא מייצר סביבך אנשים לעניין אז אתה משוגע (תמהוני, לא מובן, מנודה, מוחרם, לא קיים) ואנשים, גם כאלה שראו את האור, בד”כ יעדיפו סטטוס חברתי משופר מזה

בפוסטים הקשורים מופיע ההומלס מארק, שפרש מהחברה כדי לא להיות עליה לטורח וקיבל עבודות שרות

הפרוש שרק רוצה להשיל מעליו את המשחק, להתפשר על מצבו החומרי והחברתי, ולזכות בשקט וחרות, יתקשה לעשות זאת, מנגנוני החברה ינסו למנוע זאת ממנו, הוא יוכל רק להוסיף מבנה חדש לחברה שיטמע בה.

בתוך המבנה החדש לצורך הדוגמה מסדר נזירי חדש, יפעלו אנשים המצויידים במערכות לימביות ותיקות, הם יבנו את יחסי הכוח והסטטוס, ופרושי הדור הבא ינסו לפרוש גם מהמסדר החדש.

בפוסט קשור “התרבות אינה חברה שלך” מסביר טרנס מקנה את תפיסתו כי התרבות השלטת רוצה לשלוט בך ואין מה להזדהות עם החברה

כשפלוני מעוניין בפרישה בלבד ללא הסטארט אפ החברתי, עליו לייצר הכנסה עודפת ברמה כזו שתאפשר לו לפרוש, לפעמים כמה שנים במשכורת ממש גבוהה יעשו זאת, אבל גם כאן האפשרות הסבירה היא סטראט אפ, עליך לייצר עסק מצליח, שייצר מספיק הכנסה לפרישה בזמן קצר יחסית ואז למכור אותו ולפרוש. כל נזיר צריך סטראט אפ.

למעשה לא מדובר בגחמה נידחת במיוחד, החלום הרטוב של כל סטארטאפ הוא לעשות אקזיט (יציאה להלן), כלומר להנפיק או למכור את העסק, ולצאת ממנו, היזם מקים סטארטאפ כדי לצאת ממנו ולחופשי
כאדם חופשי הוא אולי יבחר להמשיך לעבוד בעסק או לממש את החופש שלו בדרך אחרת, נזירות היא רק דרך אחת לממש חופש כלכלי (על מנת לחפש חופש אחר)

ההשראה לפוסט מהספר  “נוילנד”, אדם מסודר ומצליח פורש מהחברה הישראלית, מעכל מחדש את חוויות המלחמה בסיוע צמחים פסיכואקטיביים, וממשיך הלאה להקים, איך לא, מיזם חברתי אוטופי בדרום אמריקה, כשהוא חוזר לישראל, החברה בישראל מתנהגת כצפוי, והוא יכול לדבר בעיקר לעצמו.