יש מין ויכוח מתמיד (אצלי בראש לפחות) לגבי התפתחות עצמית באמצעות סמים פסיכו אקטיביים
מחד
הרשת מלאה בדיווחים של אנשים על חוויות משנות חיים שעברו בסיוע חומר זה או אחר, וגם לפני ימי האינטרנט, דיווחים מניסויים שנעשו בשנות השישים למשל (בפרט ניסוי הכנסיה של לירי, שבו אנשים בעלי אויינטציה דתית עברו חוויות דתיות חזקות ומשנות חיים בעזרת פסילוסיבין), בספר החוויה הדתית לסוגיה שנכתב ע”י של וויליאם גי’מס בתחילת המאה(תורגם לעברית בהוצאת מוסד ביאליק) מתועדת כמות עצומה של חוויות מסוג זה, רבות מהן באמצעות סמים פופולאריים באותה תקופה (אתר, אופיום…)
מאידך
יש איזה טרול מטריאליסטי מחריב מסיבות שנוטל חלק בדיאלוג הפנימי אצלי, ומסביר שמדובר בסה”כ בהתערבויות ביוכימיות, המרצה או דיכוי זמניים של הפרשת נויירוטרנסמיטור זה או אחר, המרצה או דיכוי של איזורים במוח… הפתי התורן חווה הפרעות בתפיסה או הפרעות בתהליכים קוגניטיביים… ומתלהב
זה הויכוח
אני זורם לצורך הדיון עם הטרול, חומר פסיכו אקטיבי בסך הכול מגביר או מדכא משהו, לצורך העניין הפרשה של נוירוטרנסמיטר
כמו שבמערכת קול אני יכול להעלות או להוריד את הבאסים למשל ולהשפיע
עכשיו בו נדמיין מצב שבו כל המתגים בלוח הבקרה של מערכת קול מודבקים ללוח.
זה אני, ללא אפשרות להגביר או להנמיך משהו במערכת
לא נשמע אטרקטיבי באנלוגיה, מה גם שאני מרגיש עכשיו בסדר ולא מודבק
אז עוד אנלוגיה, קצת נדושה – איך תסביר לדג מה זה מים
איך אדע משהו על המצב שלי (שנטען כאן שהוא בסדר) אם אין לי מצבים אחרים להשוואה
—————————–
וזה תיעוד של חוויות משתיית איווסקה בפרו
להבהרה – כמובן לא ממליץ לאף אחד להשתמש בסמים, בכלל לא ממליץ לאף אחד שום דבר
לא יודעת, זה לא כל כך יבש. בתכלס זה פותח סכרים שמשחררים, ברוב המקרים, חומרים שכבר קיימים אצלנו. בכמויות לא טבעיות. אז אתה עצמך מועצם, רק עם עזרה קטנה. יש לנו רואקוטן בגוף (מה שנותנים נגד אקנה), את המערכת הקנבינואידית אתה בטח מכיר, אין לזה סוף.
כמובן עניין מורכב,
אגב, אם יש בגוף האדם קולטנים לחומר פעיל בצמח, כנראה שהם נוצרו ע”י אבולוציה כיוון שיש להם ערך מוסף שהוכח לאורך זמן, ולכן אם החומר נאסר לשימוש או סתם נגמר אפשר לדבר על תת-שימוש
גרסת הבמאי