כהרגלי אני בוחן את הדברים מהפרספקטיבה הצרה של הפגיעה בזכויות האזרח
הבית היהודי יצאו לאחרונה נגד ההומואים והלסביות, בחירת בן זוג היא עניין אישי, והבית היהודי ששים להתערב בו, מעבר לזה הובלת חקיקה אנטי דמוקרטית, וכיו”צ.
מר”ץ בראשות זהבה גלאון, פעלה לקדם את חוק הפללת לקוחות הזנות מתוך כוונה למגר את הזנות ובכך לחסל את פרנסתו של מגזר שלם של עצמאים ועצמאיות. הפגיעה בחופש העיסוק של הזונות היא פגיעה יסודית, ושרירותית בזכויות האזרח.
החוק הדרקוני מפליל לקוחות, ובכך גוזר הימנעות ממין מעובדים זרים, בני מיעוטים, דוסים, מכוערים, ביישנים, ומרבים אחרים שלא יכולים או לא מעוניינים להתקשקש עם מישהי תמורת סקס.
זוהי פגיעה מדהימה בהיקפה בציבור רחב של חפים מפשע.
החוק, כולל גם פרק חינוך מחדש, לא פחות, כחלופה למעצר.
הזונות מנסות להתנגד, ולדחוף להסדרה, החוק עבר.
מר”ץ מאז פרישתה של שולמית אלוני, מר”ץ כנראה פחות מחוייבת לזכויות האזרח. אני מניח שלא במקרה, שולמית אלוני בחרה להופיע בתשדיר בחירות של עלה ירוק והמפלגה הליברלית לפני מספר שנים
חיפצון ?
אם כבר, פונדקאות היא יותר חיפצון מסקס, לא חושב שיש פמיניסטית אחת שזה מפריעה לה
חיפצון אצל קרל מרקס שימש לתיאור מצב העובד בחברה קפיטליסטית, למשל ליחסה של מנהלת משאבי אנוש למועמד (“משאב” להלן), הפמיניסטיות החדשות מיחזרו את המושג לצרכיהן.