ראשי / חינוך מחדש / חינוך מחדש

חינוך מחדש

בערוץ 8 משודרת בימים אלו התוכנית מפרץ השלווה על תאגיד WASPS ותעשיית החינוך מחדש בארה"ב. כשהורה מרגיש שבנו/ביתו מרדניים מידי, הוא מוזמן להעבירם לחינוך מחדש באחת מפנימיות התאגיד. ההורה ישלם כ 30 עד 40 אלף דולר לשנה תמורת חינוך מחדש של צאצאו, כנהוג בפנימיות האהבה הקשוחה של התאגיד הוא גם יעביר את המשמורת על הנער/ה לידי התאגיד. חינוך מחדש בתנאים אלו אינו עניין מסובך וקיימת שיטות בדוקות, אם כי סדיסטיות הנהוגות ע"י מערכות שליטה בכל העולם ליצור אדם צייתן ומשתף פעולה במינימום עלות, התאגיד מסתמך כמובן על שיטות אלו. בישראל מועבר הצאצא לבעלות הצבא בגיל 18 בערך, שם, בתהליך מזורז המכונה טירונות (הדברים אמורים לגבי טירונות בנים) יעבור חינוך מחדש במטרה להפכו לאדם צייתן, המותאם לציות כמעט עיוור הנדרש בצבא, בפוסט קרוב מתכוון עבדכם לערוך השוואה בין טירונות לבין פרוטוקול מוכר של חינוך מחדש, לא משנה כרגע. את טקסט הקצר הבא כתבתי לפני מספר שנים, מזועזע כולי בעקבות כתבה על צעיר ישראלי שניצל כביכול מהידרדרות לחברה עבריינית,

נחשו איך:

בין חינוך לחינוך מחדש

במוסף 7 ימים ביש מזל מיום שישי ה 13.2.4 פגשתי את ז` המאושר איש הקומנדו הימי ואביו הבהמי יעקוב, גם הוא לשעבר איש הקומנדו הימי. התפוח לא נופל רחוק מהעץ. התפוח דווקא ניסה ליפול רחוק מהעץ. בגיל עשרה החל ז` להסתופף בחברת עבריינים צעירים מאור עקיבה, היו לו חבר`ה, ישבו עישנו גרס. פעם אפילו הצטרף לפריצה אבל לא אהב את זה ולא המשיך.אבא יעקוב עשה ככול יכולתו להחזיר את הבן הסורר לתלם ולווילה מקיסריה. משמוצו לדעתו כל האפשרויות, הוצא נשק יום הדין. ז` נילקח בתואנת שווא ובסיוע משת"פ שגויס מידידיו לפנימית אשפוז בכפיה באזור נידח בארה"ב. בארה"ב!!!. שם ניכפת באזיקים ע"י בריוני הסגל, אבא עשה לו שלום, והוחל חינוכו מחדש. לפי הכתבה לקח שנה לשבור את ז` ולהסדיר את הזדהויותיו מחדש. בהמשך אוהב ז` את הפנימייה. לאחר 3 שנים מסימה, ומתנדב לקומנדו הימי. כרגע הוא פצוע, עושה פיזוטראפיה, אולי נכה לא יודע. למה ארה"ב ? וכאן שומה עלינו לשאול מה ההבדל בין חינוך לחינוך מחדש ? אז יש כמובן הבדלים אבל חינוך מחדש תמיד מתחיל מרגרסיה יזומה של הקורבן למצבו הבראשיתי. שנות החיים הראשונות מאופיינות בתלות מוחלטת וחוסר אונים. מצב שהופך את האחר המשמעותי למרכזי בהוויית הקורבן, ומייצר פחד נטישה. יותר נכון קושר היטב את הנטישה עם חרדה קיומית. הבעתה הזאת ביחד עם פונקציות נוספות שמפעיל המחנך מייצרת הזדהות, תואמות, ואת היחס לדמות האב שפרויד כינה אהבה ויראה. כך לפחות זה עובד כשזה מצליח. הגלות לחור נידח בארה"ב, הייתה דרושה כדי ליצור ב ז` משהו מהתלות הזאת במחנכיו. כאן בישראל זה לא היה עובד, בלאו הכי ז` היה עושה ימים ולילות בחברת ידידיו וממעט לחזור הביתה אם בכלל. מה יעשה איום ב"זריקה מהבית". אז זה לגבי חינוך וחינוך מחדש. ועוד עניין מתמיה לכאורה, יעקוב הבהמה ביצע מהלך דרסטי שכזה מתוך שראה את בנו מידרדר מיום ליום. אבל ז` לא היה במצב הידרדרות. הוא לא השתמש בסמים קשים במשך כל התקופה, הוא עשה מה שרצה, הצליח מבחינה חברתית אם כי בחברה עבריינית. מבחינה פסיכו-פיזית ז` היה יציב. מבחינת התוכניות של אבא שלו, רכישת היציבות החדשה הזאת הייתה הידרדרות.לא בדיוק התוכניות של אבא. אבא יעקוב רצה בן שישרת בקרבי, יהיה קצין, שיהיה אזרח מועיל. אבא יעקוב רוצה מה שהמדינה רוצה ? גיורא שוהם מפרש את סיפור עקדת יצחק כמיתוס של סוציאליזציה. ה` בתפקיד החברה (ניתן לומר כי מבחינה פסיכולוגית החברה היא האחר הגדול ולכן הזיהוי עם ה`), האב כסוכן סוציאליזציה עיקרי. העקדה והרצח כסוציאליזציה, כהקרבת הבן לצרכי החברה, מסובייקט עצמאי לאובייקט בעולמו של האחר. בסצנת הבגידה ז` ניכבל וננטש ע"י אביו, למרות איום מצד ז` בניתוק מוחלט של היחסים. עולה תהיה איזה כח תמיר גורם לאב לשים את האינטרס של החברה מעל לרצונו של הבן, מעל לרגשותיו כלפי בנו, מעל לשלמות המשפחה (הרי ז` הודיע שזה מה שיקרה אם יושאר בפנימייה), מעל לחיו של הבן אפילו – לך לקרבי, לקומנדו. גם אברהם היה מוכן לשחוט את בנו. וגם שוהם שכל את בנו בצבא ועכשיו חושב על סיפור העקדה. יש כח כזה, אולי זו ההזדהות עם האחר שמכסה על חרדת הנטישה שחווה האב עצמו כשהיה הוא ילד. ז` מספר בשיא הרצינות איך ניצל, יש חברים שלו מהעבריינים של אז, שיושבים בכלא או שמתו ממנת יתר. ז` לא סופר את החברים מהשייטת שמתו, שנפצעו, שסובלים מבעיות אורטופדיות מהאימונים, את הטרטורים וההשפלות במסלול, את האפשרות למות בעינויים בשבי או לטבוע אי שם. אם לא יקבעו לו אחוזי נכות גבוהים מידי הוא יוכל להמשיך לשרת.

תודה

תגובה אחת

  1. "He who controls the present, controls the past. He who controls the past, controls the future." –
    — George Orwell
    המיתוס, האיום והנורא הזה, של אב שמקריב את בנו למען "תועלת קולקטיבית" לא ברורה חוזר בכל דור ודור ומהולל בדרכים שונות בכל חברה.

    הלגיטימציה של אב לקחת את בנו ולהעביר אותו מסכת עינויים שכזו נובעת ממה שלטעמי הוא חוסר הבנה בסיסית במהות היחסים בין הורה לילד.

    לדעתי, להורה אין שיכות על הילד אלא ההפך הוא הנכון, לילד יש שיכות על ההורה שהביא אותו לעולם אך הוא עצמו יצור חופשי שאינו כבול לאנשים אחרים (לפחות עד שהוא לא כובל את עצמו ביצירת ילד חדש)

    כך שניתן לומר שבהשקפת עולמי, אני שייך לבני אך הוא אינו שלי.
    תחת השקפת עולם שכזו, האב המדובר פשוט פושע שחטף אדם ותיכנת אותו מחדש על מנת להילחם באנשים אחרים (שאני מאמין שגם עברו מסכת דומה מצד הוריהם בכדי שילחמו בבנו של ההורה הזה, רקורסיה נצחית שכזו)

    נו מילא, לפחות הילד לא מסתובב עם חברים ועושה את מה שחשקה נפשו לעשות (כי לעשות את מה שאתה רוצה לעשות זה קרוב לפשע בחברה שלנו) אלא רוצח ונפצע למען הנצחת הגדרה עצמית של קבוצת פרמיטיבים שחשוב להם מאוד להיות שונים מקבוצה אחרת…

    במקום מסויים עצוב לי להיות חלק מהמין האנושי כפי שהוא מיושם כיום אך בלוגים כמו זה גורמים לי להרגיש קצת פחות תלוש מהזמן שלי…

כתוב תגובה

כתובת הדואר לא תפורסם שדות חובה מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

למעלה