“בזיעת אפיך תאכל לחם”, כך מקלל אלוהים את יציר כפיו הראשון ומגרשו מגו עדן.
קטע עתיק היומין זה, הלקוח מטקסט יהודי קדום מתייחס לעבודה בתור קללה. הגישה הרווחת היום רואה בעבודה מקום של $#^&& המאפשר &$$%^ ומספק #@#%^% ועוד.
אכן, עקרונית עבודה בהחלט עשויה להיות מקום מאפשר ולעיתים היא גם כזו, זו פרספקטיבה אחת. מפרספקטיבה אחרת העבודה מגלה אותך מעולמך לעולמו של מעסיק/לקוח, בעולם זה אתה שרת (וגולה).
לא מעט אנשים ניסו להסביר לעבדכם שהחלופה לעבודה בעבור מעסיק/לקוח היא בטלה וניוון, זאת למרות שהאינטרנט, למשל, מפוצץ מדברים שאנשים עושים דווקא כי יש להם זמן פנוי.
שני כותבים צרפתים שאני מרבה לצטט, דלז וגוואטרי מדברים על כוח נגד-יצור, בדיוק אותו כוח המזוהה בד”כ ככוח מאפשר ומפעיל.