האם יוגה עובדת? סקירת מחקרים

לאורך השנים היו לי מספר ניסיונות עם תרגול יוגה באסכולות שונות, זה מעולם לא החזיק מספיק זמן ומעולם לא פרשתי לגמרי , יוגה נשארה שאלה פתוחה עבורי. לפילוסופיה היוגית ובפרט למטאפיזיקה היוגית קסם רב, לתרגול יוגה המתיימר להפוך את האינטראקציה האנרגטית של פלוני עם היקום הסובב אותו למובנת ונגישה, קסם רב עוד יותר. כשלצד הקסם מובטחות גם בריאות אגדתית, אריכות ימים וזחיחות דעת, ברור לי למה אני תמיד חוזר לשם לנסות שוב.

מצד שני ברור גם למה אני עוזב, תרגול השיטה מחייב מידה של אמונה, ואני קטן אמונה (הגודל משנה!) האינדיקציות שהתרגול עובד, שהאנרגיות זורמות, ושהמודל האנרגטי נכון הן בעיקר תחושות שפלוני חווה או אמור לחוות, אני אישית לא כל כך איש של תחושות, ובטח שלא אוכל לבסס עליהן את עיקרי אמונתי. לא קל

כדי להשתכנע (או לא) שהיוגה עובדת בחרתי הפעם בדרך חלופית לזו של התחושות הסובייקטיביות. סקירת המחקרים הבאה, תאפשר לי, אם ירצה האנומן, להשתכנע אם יש משהו בדרך הזו או לא.

העלתי לאחרונה בלוג חדש (באנגלית) העוסק בסקירות מחקרים על יוגה.

פרספקטיבה מערבית מסויימת[6][7] מנגידה תגובת רגיעה – RELAXATION RESPOSNE או בקיצור RR לתגובת הילחם/ברח – FIGHT AND FLIGHT או FF. מנקודת מבט זו זכה אוסף טכניקות ושיטות הכולל את היוגה לשם הכולל טכניקות הרפיה או רגיעה. להפחתת סטרס ערך מוסף מבחינת בריאות ואיכות חיים. מחקרים בתחום בוחנים את היוגה ככלי להפחתת סטרס שאין בו בהכרח יחוד ביחס לטכניקות הרפייה אחרות (פעולות איטיות, נשימות עמוקות, מחשבות חיוביות…). ב[12] הגיעו כנראה לתוצאות מפריכות, פרטים בהמשך.

זווית נוספת מתמקדת בהשפעה הפיזיולוגית והפסיכולוגית של דימיון מודרך Guided Imagery, בנקודת מבט זו, ליוגה אין יחוד ביחס לתרגול אוסף דימויים אחר, מחקרים שיסקרו בהמשך, המדגימים את ההשפעה הפסיכו-פיזיולוגית של דמיון מודרך, נותנים תוקף מסויים לעמדה זו.

לפעילות גופנית מתונה ערך מוסף מוכח בשיפור הבריאות הכוללת ואיכות החיים, ניתן ליחס את הערך המוסף בביצוע אסנות יוגה למאמץ הגופני המתון והמתמשך הכרוך בביצוען, לכן נייחס אמינות גבוהה יותר לתוצאות מחקרים בהן קבוצת הביקורת ביצעה פעילות גופנית כלשהי כחלופה לתרגול יוגה.

מעבר להדגמת שינוי פסיכו-פיזיולוגי שיוצר תרגול יוגה, אנסה למצוא מחקרים שהבחינו בין יוגה לתרגול הרפיה, בין יוגה לתרגול גופני אחר ובין יוגה לדמיון מודרך, כלומר מחקרים שבהם קבוצת הביקורת תירגלה הרפיה, אימון גופני מתון או דמיון מודרך.

המחקרים מנוסחים מנקודת מבט מערבית, בהחלט אפשרי מחקר אמפירי המסתמך על המודל האנרגטי היוגי, למשל מחקר הבוחן אפקטיביות של תרגול צקרה מסויימת על סמך מאפיינים המיוחסים לצ’קרה.

המחקרים המצוטטים אינם עוסקים דווקה באסנות.

MBSR:

תרגול מודעות להפחתת סטרס(MBSR – mindfulness-based stress reduction) הוא קורס בן 8 שבועות הכולל תרגול יומי של מדיטציות ואסנות (אסאנות) יוגה, המקור לטכניקות המדיטציה בקורס הוא בודהיסטי, אך מדובר במדיטצית ריכוז/מודעות הקיימת גם בתרגול יוגה. MBSR מכוונת להגברת מודעות מתמדת לתהליכים מנטליים ברי תפיסה, לפי גישה זו, מודעות מוגברת תספק תפיסה אמיתית יותר, תשפר את יכולת ההתמודדות ותפחית את השפעת הרגשות השליליים.

מצגת מבוא לקורס:

מחקר שנערך ע”י חוקרים מאוניברסיטת ניו מקסיקו[1], בחן השפעות של שתי צורות שונות של תרגולות להפחתת מתח, אחת מהן – תרגול מודעות MBSR, כללה מדיטציה, תרגול אסנות, וסריקת גוף (כנראה צורה של ויפאסנה). הקבוצה השניה כללה טכניקות ביהוויריסטיות/קוגניטיביות להפחתת מתח. שתי הקבוצות תרגלו במשך 8 שבועות, פגישות הנחיה נערכו פעם בשבוע.

הפרמטרים הבאים נבחנו בתחילת ובסוף הקורס: מתח(סובייקטיבי), דיכאון, תחושת רווחה נפשית, נוירוטיות, אכלנות כפייתית, אנרגיה, כאב ומודעות

קבוצת תרגול המודעות (36 נחקרים) דיווחה על שיפור משמעותי בכל הפרמטרים הקבוצה השניה (14 נחקרים) דיווחה על שיפור אך פחות דרמטי, לתרגול המודעות יש לפי המחקר יתרון משמעותי על פני התרגול הביהוויוריסטי/קוגניטיבי בשיפור הערנות, רמת האנרגיה והתמודדות עם כאב

מחקר נוסף[2] בחן את האפקטיביות של תרגול מודעות (MBSR ) על 59 חולי סרטן, הפרמטרים הבאים נבחנו לפני הקורס, לאחר 6 חודשים ולאחר שנה: מצב רוח, סטרס, רמת קורטיזול ברוק, ספירת תאים לבנים, יצור ציטוקין תוך תאי, לחץ דם, ודופק. התוצאות הראו שיפור כולל בתסמיני סטרס (כל האינדיקטורים שנבדקו מהווים בין השאר אינדיקטורים של סטרס), התוצאות התמידו לאורך תקופת המעקב (שנה). לאורך התקופה נצפתה ירידה מתמדת ביצור ציטוקין (TH1 פרו-דלקתי), ברמות הקורטיזול ובלחץ הדם. תוצאות הבדיקות מתאימות לדיווחים על התחושה הסובייקטיבית של ירידה ברמת הסטרס ושיפור באיכות החיים.

מחקר שבחן אפקטיביות של MBSR ב 63 חולי דלקת פרקים[3] לא הראה שיפור מול קבוצת הביקורת לאחר חודשיים. לאחר חצי שנה שבה נמשך התרגול נמדד שיפור משמעותי בהפחתת לחץ וברווחה הנפשית אך לא היה שיפור במצב המחלה ביחס לקבוצת הביקורת.

חוקרים מאוניברסיטת פרייבורג בגרמניה ריכזו תוצאות של 64 מחקרים העוסקים ב MBSR, מתוכם נותחו תוצאות של 20 מחקרים שעמדו בקריטריונים של איכות ורלוונטיות, אלו האחרונים בחנו מיגוון קבוצות עם בעיות רפואיות שונות (כאב, סרטן, מחלות לב, דיכאון, חרדה) וכן קבוצות ללא בעיות אופייניות למעט סטרס. מסקנת החוקרים הייתה כי MBSR עשויה לעזור בהתמודדות עם מגוון מצבים קליניים ואחרים.

Wellness- תחושת איכות חיים כוללת:

מחקר שנערך באוניברסיטת קרלסטד, שוודיה, בחן שיפור איכות החיים באמצעות תרגילי נשימה[4] – Sudarshan Kriya

103 משתתפים בריאים, כמחציתם בקבוצת ביקורת, קבוצת הביקורת נחה במהלך התירגול, תוך מיקוד תשומת הלב על הנשימה. התירגול נמשך 6 שבועות על בסיס יומי, המחקר השתמש בכלים שונים (שאלונים )[5] כדי לאמוד את תוצאות התירגול, הדיווחים הסובייקטיבים תאמו ככלל את התוצאות הנמדדות והצביעו על ירידה ברמות חרדה ודיכאון ושיפור ברמת האופטימיות. חלק ממשתתפי קבוצת היוגה דיווח על מצבי תודעה יחודיים (Alterd states of conciousnes ) המזוהים ע”י החוקרים עם רגיעה עמוקה, במצבים אלו חוו המתרגלים התמוססות גבולות בין האני והמרחב, שינוי תחושת הזמן, יצירתיות ודפוסי חשיבה שוני מהרגיל.

מחקר[8], בחן אפקטיביות של Sudarshan Kriya Yoga – בעיקר תרגילי נשימה, לטיפול במלנכוליה מול טיפולים קונבנציונליים בשוק חשמלי (נזעי חשמל) ותרופה נגד דיכאון. התוצאות הראו יתרון מסויים לטיפול שחשמל אך 3 צורות הטיפול נמצאו אפקטיביות. בסה”כ השתתפו 45 נבדקים שחולקו באופן שווה פחות או יותר ל 3 קבוצות טיפול.

מחקר נוסף [9] מאשר את האפקטיביות של Sudarshan Kriya Yoga לטיפול בדיכאון. בניסיון לאתר את גוף המחקר הקיים בנושא יוגה ודיכאון[10] מצאו החוקרים 5 מחקרים מבוקרים בהם נבחנו שיטות יוגה שונות בהשפעתם על דיכאון, כל המחקרים הראו השפעה טובה של תרגול יוגה על מצב הדיכאון אצל הנבדקים.

גלי מוח:

כאן[11], תועדו גלי המוח של מתרגל קונדוליני יוגה מנוסה, בזמן המדיטציה היתה עליה בפעילות גלי אלפא, עליה בפעילות גלי תטא לאחר המדיטציה, גלי תטא די יחודיים למדיטציה בקרב מבוגרים בריאים. האם זה אומר משהו? אולי שמשהו קורה במדיטציה.

תעוד גלי מוח ואינדיקטורים שונים לפעילות המערכת האוטונומית בזמן מדיטציה אצל מתרגלי טנטרה יוגה[12] מתרגלים חולקו לקבוצות לפי מיומנות בתרגול. נבדקו התנגדות העור (הזעה), קצב לב, נשימה, EEG (גלי מוח בפרט תדרי אלפא ותטא). המתרגלים המנוסים הראו פעילות אוטונומית מוגברת בזמן מדיטציה, בעוד שמתרגלים לא מנוסים הראו רגיעה. מתרגלים מנוסים הראו גם עליה בפעילות גלי אלפה ותטא, וירידה בתגובות אוטונומיות לגרוי חיצוני, נצפה מקרה של פיק בפעילות האוטונומית שהוסבר אח”כ ע”י היוגי כהגעה למצב אקסטטי של ריכוז גבוה, נאה. התוצאות המראות עליה בפעילות אוטונומית בזמן מדיטציה מפריכים לכאורה את המודל לפיו מדיטציה היא צורה של התרגעות.ב

בניסוי שנערך שנערך ביפן[15] השתתפו 8 יוגים בביצוע תרגילי נשימה – Bhramari Pranayama , הניסוי הראה כי צורה ספציפית זו של יוגה יכולה ליצר באופן מבוקר גלי גמא בתדר גבוהה המזוהים בד”כ עם התקף אפילפטי (paroxysmal gamma waves). התוצאות נמדדו באמצעות EEG במהלך התרגול, ונותחו באמצעות מגוון כלים, החוקרים הסיקו מניתוח התוצאות שהפעילות כנראה אינה אפילפטית.

ניתן להסיק מתוצאות המראות פעילות גלי מוח חריגה בזמן מדיטציה או תרגילי נשימה, את המסקנה הטרוויאלית כי בזמן התרגול קורה משהו שלא קורה בנסיבות אחרות. מכאן ועד לקבלת המודל היוגי (מודל אנרגטי, אופני תרגולו…) דרושה קפיצת אמונה, אבל זה בהחלט נהייה יותר קל.

עבור מי שמעדיף לראות בעיניים שזה קורה, הכין קן ווילבר[16], חוקר, תיאורטיקן ומודט מנוסה סירטון הדגמה קצר, ווילבר לקח הביתה מכשיר EEG נייד, התחבר אליו והדגים לצופים מה קורה כשהוא נכנס למצבי מדיטציה שונים, במצב הראשון סוג של נירווי-קלפה-סאמאדי[17] ווילבר מפסיק בשידור חי את הפעילות המוחית למעט גלי דלתה האופיינים לתודעת הצופה המתבונן(מודעות), בהדגמה השניה הוא עושה אותו דבר בעיניים פקוחות, בשלישית הוא מדגים מדיטציה יחודית שבה גם תודעת הצופה נעלמת, וברביעית מדיטצית שכיחה יותר הכוללת חזרה על מנטרה, שבה נראית פעילות גלי אלפא+תטא

קצת על המכשיר: החצי השמאלי והימני בצג מיצגים פעילות בהמיספרה השמאלית והימנית בהתאמה, פסי הרוחב מיצגים תדרים שונים, בערך רבע מסך לכל תדר, מלמעלה למטה, הנקודות האדומות מייצגות פעילות גלי בטא, אלפא, תטא, ושני הפסים התחתונים מייצגים פעילות גלי דלתא. הנקודות האדומות במרכז המסך כשאין פעילות וזזות לצדדים כשיש פעילות.

קן ווילבר בהדגמה

מערכת אוטונומית:

בנוסף לתוצאות ב[12], כאן[13], נבדקו תגובות המערכת האוטונומית בזמן מדיטציה אצל 18 מתרגלי ראג’ה יוגה, למעט עליה בקצב בלב בזמן מדיטציה לא נראה קשר ברור בין מדיטציה לפעילות המערכת האוטונומית

וכאן[14], נצפתה ירידה בקצב הלב אצל 7 מתרגלים מנוסים בזמן מדיטציה (הכוללת פרק זמן בו תורגלה המנטרה OM), בשילוב עם פרמטר נוסף (increase in the cutaneous peripheral vascular resistance) מסיקים החוקרים כי המתרגלים היו במצב ערות גבוהה משולב עם רגיעה גופנית.

דמיון מודרך:

קיוויתי למצוא מחקרים שיבדילו בין יוגה ודמיון מודרך, שכן ניתן, מעמדה ספקנית לראות את תרגול היוגה כצורה של דמיון מודרך וליחס את הערך המוסף של התרגול להשפעה פסיכוסומאטית ולא לתרגול של מודל אנרגטי אמיתי. כיוון שבנתים לא ראיתי מחקר רלוונטי אסתפק כאן בסקירה הבוחנת את האפקטיביות של דמיון מודרך, אם זה האחרון לא ממש עובד והיוגה עובדת ממילא הבעיה נפתרה. בדמיון מודרך הכוונה תירגול של מודל דמיוני כלשהו כמו למשל בתרגול לריפוי אסתמה “…אני נכנס לריאות דרך הפה, מנקה עודפי הפרשות ופותח מעברים…”.

במרכז הרפואי הר סיני בניו-יורק ניסו דמיון מודרך לריפוי אסתמה[18] על 17 נחקרים ומספר דומה בקבוצה הביקורת, התרגול נמשך כ 4 חודשים, הקבוצה שתירגלה דמיון מודרך הראתה שיפור דרמתי ביחס לקבוצת הביקורת.

הדף עדיין בעבודה, ויעודכן בקרוב בנושא דמיון מודרך ובמחקרים נוספים, תיקונים הערות והארות יתקבלו בברכה, דוא”ל – info@site5000.com, גיא

מקורות:

1 – A pilot study comparing the effects of mindfulness-based and cognitive-behavioral stress reduction.
Smith BW, Shelley BM, Dalen J, Wiggins K, Tooley E, Bernard J. University of New Mexico, Albuquerque, NM

2 – One year pre-post intervention follow-up of psychological, immune, endocrine and blood pressure outcomes of mindfulness-based stress reduction (MBSR) in breast and prostate cancer outpatients.
Carlson LE, Speca M, Faris P, Patel KD. Department of Psychosocial Resources, Tom Baker Cancer Centre Holy Cross Site, Alberta Cancer Board, 2202 Second St. S.W., Calgary, Alta., Canada T3B 0W7. lindacar@cancerboard.ab.ca

3- Effect of Mindfulness-Based Stress Reduction in rheumatoid arthritis patients.
Pradhan EK, Baumgarten M, Langenberg P, Handwerger B, Gilpin AK, Magyari T, Hochberg MC, Berman BM.
The University of Maryland School of Medicine, Baltimore, MD, USA. epradhan@compmed.umm.edu

4 – Wellness through a comprehensive Yogic breathing program – A controlled pilot trial,
Anette Kjellgren1, Sven Å Bood1, Kajsa Axelsson1, Torsten Norlander1 and Fahri Saatcioglu2
Department of Psychology, Karlstad University, Karlstad, Sweden

5 – Hospital Anxiety Depression Scale measured the degree of anxiety and depression, Life Orientation Test measured dispositional optimism, Stress and Energy Test measured individual’s energy and stress experiences. Experienced Deviation from Normal State measured the experience of altered state of consciousness

6 – Int J Psychiatry Med. 1975;6(1-2):87-98.
The relaxation response: psychophysiologic aspects and clinical applications.
Benson H, Greenwood MM, Klemchuk H.

7 – Med Sci Monit. 2003 Feb;9(2):RA23-34.The therapeutic use of the relaxation response in stress-related diseases. Esch T, Fricchione GL, Stefano GB.
The Mind/Body Medical Institute, Department of Medicine, Beth Israel Deaconess Medical Center, Harvard Medical School, Boston, MA, USA. tesch@aregroup.harvard.edu

8 – J Affect Disord. 2000 Jan-Mar;57(1-3):255-9. Antidepressant efficacy of Sudarshan Kriya Yoga (SKY) in melancholia: a randomized comparison with electroconvulsive therapy (ECT) and imipramine. Janakiramaiah N, Gangadhar BN, Naga Venkatesha Murthy PJ, Harish MG, Subbakrishna DK, Vedamurthachar A. Department of Psychiatry, National Institute of Mental Health and Neuro Sciences, Bangalore, India.

9 – J Affect Disord. 1998 Jul;50(1):45-8. P300 amplitude and antidepressant response to Sudarshan Kriya Yoga (SKY). Naga Venkatesha Murthy PJ, Janakiramaiah N, Gangadhar BN, Subbakrishna DK.
Department of Psychiatry, National Institute of Mental Health and Neurosciences, Bangalore, India.

10 – J Affect Disord. 2005 Dec;89(1-3):13-24. Epub 2005 Sep 26. Yoga for depression: the research evidence. Pilkington K, Kirkwood G, Rampes H, Richardson J. Research Council for Complementary Medicine, London, UK. k.pilkington@westminster.ac.uk

11 – Appl Psychophysiol Biofeedback. 2001 Jun;26(2):147-53. The physiological correlates of Kundalini Yoga meditation: a study of a yoga master. Arambula P, Peper E, Kawakami M, Gibney KH. San Francisco State University, California, USA. petearambula@earthlink.net

12 – Arch Gen Psychiatry. 1978 May;35(5):571-7 Psychophysiological correlates of the practice of Tantric Yoga meditation. Corby JC, Roth WT, Zarcone VP Jr, Kopell BS.

13 – Int J Psychophysiol. 1993 Sep;15(2):147-52. Autonomic changes in Brahmakumaris Raja yoga Meditation. Telles S, Desiraju T. Department of Neurophysiology, National Institute of Mental Health and Neurosciences, Bangalore,

14 – Indian J Physiol Pharmacol. 1995 Oct;39(4):418-20. Autonomic changes during “OM” meditation. Telles S, Nagarathna R, Nagendra HR. Vivekananda Kendra Yoga Research Foundation, Bangalore.

15 – Conscious Cogn. 2008 Feb 23, EEG paroxysmal gamma waves during Bhramari Pranayama: A yoga breathing technique. Vialatte FB, Bakardjian H, Prasad R, Cichocki A. RIKEN Brain Science Institute, Laboratory for Advanced Brain Signal Processing, 2-1 Hirosawa, Wako-Shi, Saitama-Ken 351-0198, Japan.

16 – http://www.theory-of-everything.org/

http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/550/791.html

17 -From WIKI: In Raja Yoga, the phrase nirvikalpa samadhi refers to a particular type of samadhi that Heinrich Zimmer distinguises from other states as follows: nirvikalpa samadhi on the other hand, absorption without self-consciousness, is a mergence of the mental activity in the Self, to such a degree, or in such a way, that the distinction of knower, act of knowing, and object known becomes dissolved — as waves vanish in water, and as foam vanishes into the sea.

18 – Altern Ther Health Med. 2004 Jul-Aug;10(4):66-71. A pilot study of mind-body changes in adults with asthma who practice mental imagery. Epstein GN, Halper JP, Barrett EA, Birdsall C, McGee M, Baron KP, Lowenstein S. The Mount Sinai Medical Center, New York, NY, USA.

19 – Journal of Psychosomatic Research 57(2004)35–43 Mindfulness-based stress reduction and health benefits A meta-analysis. PaulGrossman , Stefan Schmidt , Harald Walach, Ludger Niemann.
Freiburg Institute for MindfulnessResearch,Konradstr, Department of Psychology,University of Freiburg, Institute of Environmental Medicine, University Hospital Freiburg, Germany

תגיות: מדע, מדעי, מאמר

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או
לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר – כל חלקשהואמהמאמר. שימוש מסחרי בחומר הכלול במאמר אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת ובכתב מהמחבר

Copyright © htp://site5000.com All rights reserved
כל הזכויות שמורות© https://site5000.com