רשום במין

“התת מודע רשום במין” המשפט המפורסם של הפסיכואנליטיקאי ז’אק לאקאן פותח פוסט העוסק בהדהוד של חוויות החיברות בפנטזיה המינית, חוויות חיברות מיוצגות או מומחזות בפנטזיה המינית, קטעי חיברות שעובדו מחדש כפנטזיה מינית מוטענים בעוצמה רבה, כפטיש. יתכן וההסבר לתופעה נרמז ע”י משפט מפורסם אחר של לאקאן “התענגות הינה תמיד התענגות על הטראומה” קרא עוד »

טירונות או סליחה איפה זה פה חינוך מחדש?

בניסוי מפורסם המוכר בשם ניסוי סטנפורד, נחקרה ההתנהגות האנושית בתנאי כלא, מטרת הניסוי הייתה לבחון התנהגות בשבי, אך ממצאיו ממחישים כיצד האדם נכנס לתפקיד החברתי שיועד לו תנאי שבי בניסוי חולקו נבדקים לקבוצת סוהרים וקבוצת אסירים, מרתף הבניין שימש ככלא קרא עוד »

הקפיטליזם של חופש התנועה

הדינאמיקה של הקפיטליזם שואפת לקבוע לכל דבר מחיר, אין הפקר, במרחב שנוצר שבו לכל פעולה יש מחיר, חופש הפעולה כרוך באמצעי תשלום, ניתן לומר כי רמת ההכנסה קובעת את רמת חופש הפעולה. אמנם, נכון להיום לא מוכר לנו מרחב כזה, שבו לכל פעולה יש מחיר, אף אחד לא הצליח לקבוע למשל מחיר לטיול בשעת בין הערביים, אך לשם מובילה הדינאמיקה של השוק החופשי, ובמידה חלקית אנו חיים במרחב כזה קרא עוד »

שפחות מין – סחר בנשים אלבניות

הכתבה המצולמת שבסירטון עוסקת בחטיפת ומכירת נשים אלבניות[1]. העוני באלבניה נורא, באנרכית פשע השוררת שם היום, פועלים בחופש יחסי אירגוני פשע. באקלים הזה נעלמו לפי הכתבה 90,000 נערות ונשים צעירות. אירגוני הפשע חוטפים נערות או קונים אותם ממשפחותיהם ומעבירים אותם למדינות עשירות יותר לצרכי זנות. החטופות משוכנעות לשתף פעולה באלימות, ובאיומים על פגיעה בהם או בבני משפחותיהם. הכתבה עוסקת בציר אלבניה-איטליה, הסיפור חוזר כמובן בגירסאות שונות, בנות ממדינה עניה שבה רמת הביטחון האזרחי נמוכה, נמכרות כשפחות מין בד”כ במדינות עשירות, ביו-טיוב יש די הרבה חומר מצולם בנושא. הצפיה עוררה אצל עבדכם ושפחותיו תגובה רגשית עזה, התגובות הראשוניות הן בעיקר רצון ... קרא עוד »

פעולה לא ירוקה

לקריסה האקולוגית שמתרגשת עלינו מספר סיבות: התפוצצות אוכלוסין, גידול גלובלי מהיר של האוכלוסיה מעבר ליכולת ההכלה של כדור הארץ צריכה גבוהה וגידול מתמיד בצריכה לראש צמיחה כלכלית היוצרת גידול בתפוקה, שמשמעותו גידול בצריכת חומר גלם וגידול ביצור פסולת תעשיתית הסתמכות על מקורות אנרגיה מתכלים, בפרט דלק מאובנים הרשימה הזו מופיעה באתר של פעיל אקולוגי בו עבדכם קורא לאחרונה, גורמים אחרים ערכו רשימות נוספות, נכונות יותר או נכונות פחות. שני הפרמטרים הראשונים מרכזיים כנראה בקטסטרופה המתהווה – הגידול במספר הראשים והגידול בצריכה לראש. בעולם עתידני (העולם הבא, להלן) שבו מקורות האנרגיה בלתי נדלים, שבו אנו מסוגלים ליצר את כל הדרוש לנו ... קרא עוד »

טוב ורע בסדום ועמורה

120 ימים בסדום (פאזוליני 1975) מכר טוב שלי (מזה) שהוא לא עלינו דתי-לאומי, צפה ב 120 ימים בסדום המזעזע של פזוליני. הדתי-לאומי חובב קולנוע ובתור שכזה מרשה לעצמו לצפות בתכנים מטמאים כהגדרתו, אבל טוהר מאוד חשוב לו. “אני מפחד” הוא אמר לי, “ראיתי את הסרט ואני מפחד, מפחד מהרשע”. רציתי להגיד לו שבדרך כלל זה לא רשע שעושה את הזוועות האלה, בדרך כלל הדברים האלה נעשים בשם המוסר ע”י אנשים דתיים או לאומיים, רוב האנשים האנשים שמעונים עכשיו בעולם מעונים ע”י מדינות או קבוצות בדלניות, לאומיות או דתיות, בשם אידיאולוגיה מתאימה. מי שעובר התעללות נתפס כאוייב העם או המדינה, או ... קרא עוד »

מימון למחקר תיאולוגי

אני מחפש מימון לשתי עבודות מחקר: 1 – מחקר הבוחן את האפקטיביות של תפילה (יהודית) המבוצעת ע”י קרוב משפחה או ידיד להחלמתו של חולה. המחקר יתמקד בחולים מאושפזים, הסובלים מחולי עבורו קיימת סטטיקטיקה רחבה באשר לסיכויי ומידת ההחלמה, לקבוצת הביקורת יבחרו חולים הזוכים לתשומת לב ועידוד של קרובי משפחה וחברים, אך לא לתפילות. המחקר ראשוני, גוף מחקר הבוחן אפקטיביות של פרקטיקות דתיות יתן כך אני מקווה, אינדיקציה מסויימת לנכונות המטאפיזיקה עליהן הן נסמכות[1]. 2 – מחקר הבוחן גלישת גלים כפרקטיקה טאואיסטית (הרמוניה וזרימה עם כוחות הטבע…), המחקר יבחן את יחסם ומצבם בעולם של בוגרים שהרבו לגלוש בתקופת ההתבגרות, לקבוצת הביקורת ... קרא עוד »

מבוא – יוגה סקירת מחקרים

סקרתי מחקרים שנעשו על יוגה בניסיון לענות על מספר שאלות 1- האם מוכח שזה עושה משהו ? מה הערך המוסף הפסיכולוגי והבריאותי? 2 – האם הערך המוסף שונה מזה של התעמלות מתונה ? 3 – האם לתרגול דמיון מודרך יש ערך מוסף פסיכו-פיזיולוגי? והאם תרגול יוגה שונה ממנו. במילים אחרות האם יש ממש במודל האנרגטי ובתרגול יוגה או שזו עוד מסורת אימון גופני/הרגעות/הרפיה/דמיון מודרך. מחקרים שנסקרו בוחנים בין השאר גלי מוח (באמצעות EEG בעיקר גלי אלפא, תטא וגמא) בזמן מדיטציה אצל מתרגלי קונדליני יוגה, טנטרה יוגה וראג’ה יוגה, השפעת תרגילי נשימה (פראנאיאמה) על מדדים פיסיולוגים ופסיכולוגים שונים, השפעת יוגה על ... קרא עוד »

בן מניה

הגעתי למין שלב שבו אני נוטה למדוד את יתרת חיי בתפוקה, או במעשים, כך למשל אם אני בוחר לקרוא ספר או לכתוב משהו אינני יכול להמנע מלחשוב כמה ספרים אוכל לסיים עד לשארית חיי, כמה מאמרים אוכל עוד לכתוב… בניסוח אחר כמה ספרים נותרו לי לחיות, כמה פוסטים נותרו לי לחיות וכו’, פחות מורגש לגבי משימה קצרה, ויותר מורגש לגבי מיזם רחב היקף, ככה זה אצלי. קרא עוד »

מבוא – קפיטליזם ופנאי

תחרות חופשית מניעה את הכלכלה קדימה. בתחרות יש כמבן מנצחים, הצלחתם מראה לכולנו כי כול אחד יכול ויוצרת מוטיבציה, בתחרות יש גם מפסידים, אלה נעדרים כמעט מהשיח הציבורי, הם אולי נמצאים בשיח הציבורי ככאלה שקשה להם, שלא מסתדרים אבל לא ככאלה שפשוט הפסידו, שהפסידו בתחרות עסקית או בתחרות בשוק העבודה. יש עוד קבוצה, אלה שלא ממש מעוניינים להתחרות, לאלה אין ממש מקום בשוק החופשי, לפחות לא ברגולציה הקיימת קרא עוד »

אונס

אם נערוך סקר, ונשאל 10 גברים למשל מה מפחיד אותם בעונש מאסר, 10 גברים יגידו “יפתחו לי את התחת”. החשש מאונס תקף גם לגבי כליאה זמנית בבית מעצר, כשמבחינה משפטית פלוני בכלל חף מפשע, לא שזה משנה המדינה לא קובעת עונשי אונס למורשעים. מדובר למעשה באונס באמצעות בא כוח, נסגור אותך ללילה בתא אם אנס אחד או שניים או חמישה ליתר ביטחון, ונוציא אותך בבוקר. קרא עוד »

כץ וההשגחה הפרטית

הכלב שלי, כץ, נובח כל הזמן, יש לו עוד כמה דפקות מעצבנות, אבל הנביחות האלה משגעות לשכנים את השכל, וגם אותי הוא כבר מוציא מהכלים. הנושא שעל הפרק הוא אילוף, כץ כבר יודע שאני לא אוהב שהוא נובח, הוא יודע שאם אני צורח עליו שישתוק אני מעוניין שישתוק, ואם אני גם יוצא לגינה בעצבים, חמוש בחפץ כהה, הא ישר לוקח את הרגליים ובורח. הוא בן זונה אבל לא טמבל, כך שלא ברור מה יש לי לקחת אותו לאילוף. מה יסבירו לו שם שהוא לא יודע ? אניווי כשאני בבית הוא פחות או יותר נותן כבוד, אבל אם אני לא נמצא, ... קרא עוד »

העבודה משחררת

“בזיעת אפיך תאכל לחם”, כך מקלל אלוהים את יציר כפיו הראשון ומגרשו מגו עדן. קטע עתיק היומין זה, הלקוח מטקסט יהודי קדום מתייחס לעבודה בתור קללה. הגישה הרווחת היום רואה בעבודה מקום של $#^&& המאפשר &$$%^ ומספק #@#%^% ועוד. אכן, עקרונית עבודה בהחלט עשויה להיות מקום מאפשר ולעיתים היא גם כזו, זו פרספקטיבה אחת. מפרספקטיבה אחרת העבודה מגלה אותך מעולמך לעולמו של מעסיק/לקוח, בעולם זה אתה שרת (וגולה). לא מעט אנשים ניסו להסביר לעבדכם שהחלופה לעבודה בעבור מעסיק/לקוח היא בטלה וניוון, זאת למרות שהאינטרנט, למשל, מפוצץ מדברים שאנשים עושים דווקא כי יש להם זמן פנוי. שני כותבים צרפתים שאני מרבה ... קרא עוד »

סחר בנשים

מספר פעילות ארגוני הנשים שהיה לי הכבוד לשמוע מדברות על סחר בנשים, על היחס המשפיל של המבריחים בסיני, על המאפיה שמפעילה רשת בין לאומית של הברחות, על החוב של הזונה לסרסור שקנה אותה מהמבריח, על סרסורים שמתעללים ועושקים את הזונות, ועל הזונות שחוששות להתלונן מפחד שיגורשו כיוון שמעמדן לא חוקי. אף אחד מפעילות הארגונים הצדקניות האלה לא מציעה להקצות אשרות כניסה לנשים זרות המעוניינות לעסוק בזנות. קרא עוד »

גלאוניזם

“…אתה בחרת להיות עורך בכיר, אני בחרתי להיות חברת כנסת, היא לא באמת בחרה להיות זונה” זהבה גלאון למראין בתכנית מבט שני 9/2/06. במילים אלה מתייחסת חברת הכנסת גלאון לעוני הקשה במדינות חבר העמים, לדעת גלאון הבחירה בזנות לא נעשתה באותה חדווה שבה בחרה היא את עיסוקה, הבחירה בזנות נעשתה כדי להימלט מעוני. לדעת החברה גלאון יש כאן טעם נפגם ושומה עלינו ללכוד כל נערת ליווי שהסתננה לישראל ולהחזירה חיש קל אל העוני שממנו באה. אדיר. זהבה אגב חברה במר”ץ שמניפה את דגל זכויות האדם.  קרא עוד »

הקנאה עתיקת היומין של נשים בזונות

הקטע הבא לקוח מתוך ספרה של האנטרופולוגית מרגרט מיד “מילדות לבגרות בגינאה החדשה”, מסופר בו על היחס לשבויית מלחמה בשבט הנחקר. שבויות היו ככול שנדרש כנראה, הצעירים היו מצטרפים לפעולות איבה נגד הכפרים הסמוכים במיוחד כדי לשבות נשים ולהנות, השובה היה סוחר בשבויה כך שבכפר נחשבה לזונה: קרא עוד »

נשים על דיכוי

כשגברים כותבים על דיכוי הם בד”כ כותבים על מי שלמעלה – השלטון, הקב”ה, הגורל… כשנשים כותבות על דיכוי הן בד”כ כותבות על הגבר. השלטונות מאידך מתבקשים להשגיח על הגבר שיתנהג יפה. הכללה גסה כזו, סליחה. אתה יושב בבית קפה, המלצרית מביאה לך אספרסו ארוך. אפשר להאיר את פאן הניצול במהלך העסקי הזה, אם למשל תפנה לעלמה יפיפיה ברחוב `הי תעשי לי בבקשה אספרסו ארוך`, לא תקבל קפה כנראה, אך אם העלמה צריכה לעבוד למחייתה (או בלשון ארגוני הנשים – לקנות את עצמה) והידרדרה לעבודה בקפה, די ב 10 שקלים + טיפ כדי שתקבל קפה וחיוך. במשק קפיטליסטי לטוב ולרע כולנו זונות. ... קרא עוד »

הזכות להגנה עצמית

בעקבות ´שלוף´ מאת אסתי אהרונוביץ ואסף לוי 13.6.02 הזכות להגנה עצמית הנה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של אדם במדינה חופשית, ובתוך כך הזכות להחזיק בנשק. משרד הפנים פועל לאחרונה בכיוון, אולי לא מתוך הכרה בריבונות מסוימת של האזרח על עצמו, אך הכרה מתנחלת לה בתוך השינוי. במפתיע מתברר שהמטרפדת העיקרית של השינוי היא תנועת נעמ”ת, זו האחרונה רואה באזרח נושא נשק רוצח-אישתו-פוטנציאלי ועל רקע זה מוצאת לנכון לשלול א-פריורית את זכותו כנ”ל, אך טרפוד הזכות להגנה עצמית משמר את פגיעותן וחולשתן היחסית של הנשים. קרא עוד »

כל הסדר הזה

הסוציולוג רנדל קולינס גורס כי התשוקה המרכזית המניעה האדם היא התשוקה לסולידאריות. הסולידאריות ע”פ קולינס מטעינה את האדם באנרגיה רגשית (אנרגיות להלן), קולינס רואה את האדם כיצור רציונאלי שקבלת ההחלטות שלו מכוונת לצבירת מקסימום אנרגיה רגשית. תחושת סולידאריות מושגת כשמתקבצים הבריות יחד, כשיש להם מצב רוח משותף וכשיש להם פוקוס משותף, למשל בהפגנה או במשחק כדורגל. קולינס עוסק בטקסי אינטראקציה (הכוונה לכל אינטראקציה חברתית מובנית או מוצרנת, כלומר לכל אינטראקציה חברתית) ובמידת הסולידאריות שהם מספקים. ככלל טקסים וסמלים מהווים כלים מרכזיים ביצירת הזדהות, מיקוד משותף של תשומת הלב ובמקרים מסוימים מצב רוח משותף. עם שוך הפסח נועדתי עם רע ותיק, ... קרא עוד »

חזית ארגוני הנשים

ארגוני הנשים נגד חיים רמון 17 ארגוני נשים הגישו עתירה לבג”ץ, נגד ההחלטה לאפשר לרמון, עברין מין מורשע, לכהן כשר. ארגוני הנשים השותפים לעתירה הודיעו כי לא יחדלו מפעילות המחאה נגד מינוי רמון עד אשר יכריעו רשויות המדינה על הדחתו מתפקידו הבכיר. 17 ארגוני נשים (יש כל כך הרבה ?) מצליחים להגיע לתמימות דעים נחרצת שכזו במקרה כל כך בעייתי, לפחות 17 נשים מ 17 ארגוני נשים, הפעילו שיקול דעת עצמאי בסוגייה והגיעו כל אחת לחוד וכולן יחד לאותה מסקנה מדהים קרא עוד »

למעלה