הפוסט מחלק את הבריות לשתי קבוצות, החלוקה מתבצעת לפי מין אמונה בסיסית שדרכה הם מפרשים תדיר את המציאות. אצל בריה מהקבוצה הראשונה יוקדת האמונה “הכל בסדר”, האמונה הכל בסדר אינה מתאימה תמיד למצב, לפחות לא בקלות ויש להשקיעה מאמץ פרשני או אמוני כדי להתאים את המצב בפועל לתפיסת העולם. מהליבה של בריה מהקבוצה השניה מבעבעת האמונה “יש פה משהו לא בסדר”, גם בריה מקבוצה זו תפרש את המצב לפי אמונת הליבה. ההבחנה הזו ממש גסה, פשטנית וכוללנית ואני ממש מתנצל, יש בטח גם איזה נזיר טיבטי שרואה את המצב ללא דעות קדומות, לפחות ללא הדעות הקדומות הנ”ל, ויוצא מהכלל, לא ... קרא עוד »

הדינאמיקה של הקפיטליזם שואפת לקבוע לכל דבר מחיר, אין הפקר, במרחב שנוצר שבו לכל פעולה יש מחיר, חופש הפעולה כרוך באמצעי תשלום, ניתן לומר כי רמת ההכנסה קובעת את רמת חופש הפעולה. אמנם, נכון להיום לא מוכר לנו מרחב כזה, שבו לכל פעולה יש מחיר, אף אחד לא הצליח לקבוע למשל מחיר לטיול בשעת בין הערביים, אך לשם מובילה הדינאמיקה של השוק החופשי, ובמידה חלקית אנו חיים במרחב כזה. מדוע בעצם לטיול בשעת בין ערביים אין עלות (לפחות לא ישירה)? ובכן הכלכלן מילטון פרידמן עסק בעקיפין בסוגיה עוד בשנות השישים. בספרו ‘קפיטליזם וחרות’ תוהה פרידמן איך נקבע מה צריך להיות ... קרא עוד »

לקריסה האקולוגית שמתרגשת עלינו מספר סיבות: התפוצצות אוכלוסין, גידול גלובלי מהיר של האוכלוסיה מעבר ליכולת ההכלה של כדור הארץ צריכה גבוהה וגידול מתמיד בצריכה לראש צמיחה כלכלית היוצרת גידול בתפוקה, שמשמעותו גידול בצריכת חומר גלם וגידול ביצור פסולת תעשיתית הסתמכות על מקורות אנרגיה מתכלים, בפרט דלק מאובנים הרשימה הזו מופיעה באתר של פעיל אקולוגי בו עבדכם קורא לאחרונה, גורמים אחרים ערכו רשימות נוספות, נכונות יותר או נכונות פחות. שני הפרמטרים הראשונים מרכזיים כנראה בקטסטרופה המתהווה – הגידול במספר הראשים והגידול בצריכה לראש. בעולם עתידני (העולם הבא, להלן) שבו מקורות האנרגיה בלתי נדלים, שבו אנו מסוגלים ליצר את כל הדרוש לנו ... קרא עוד »

אני מחפש מימון לשתי עבודות מחקר: 1 – מחקר הבוחן את האפקטיביות של תפילה (יהודית) המבוצעת ע”י קרוב משפחה או ידיד להחלמתו של חולה. המחקר יתמקד בחולים מאושפזים, הסובלים מחולי עבורו קיימת סטטיקטיקה רחבה באשר לסיכויי ומידת ההחלמה, לקבוצת הביקורת יבחרו חולים הזוכים לתשומת לב ועידוד של קרובי משפחה וחברים, אך לא לתפילות. המחקר ראשוני, גוף מחקר הבוחן אפקטיביות של פרקטיקות דתיות יתן כך אני מקווה, אינדיקציה מסויימת לנכונות המטאפיזיקה עליהן הן נסמכות[1]. 2 – מחקר הבוחן גלישת גלים כפרקטיקה טאואיסטית (הרמוניה וזרימה עם כוחות הטבע…), המחקר יבחן את יחסם ומצבם בעולם של בוגרים שהרבו לגלוש בתקופת ההתבגרות, לקבוצת הביקורת ... קרא עוד »

סקרתי מחקרים שנעשו על יוגה בניסיון לענות על מספר שאלות 1- האם מוכח שזה עושה משהו ? מה הערך המוסף הפסיכולוגי והבריאותי? 2 – האם הערך המוסף שונה מזה של התעמלות מתונה ? 3 – האם לתרגול דמיון מודרך יש ערך מוסף פסיכו-פיזיולוגי? והאם תרגול יוגה שונה ממנו. במילים אחרות האם יש ממש במודל האנרגטי ובתרגול יוגה או שזו עוד מסורת אימון גופני/הרגעות/הרפיה/דמיון מודרך. מחקרים שנסקרו בוחנים בין השאר גלי מוח (באמצעות EEG בעיקר גלי אלפא, תטא וגמא) בזמן מדיטציה אצל מתרגלי קונדליני יוגה, טנטרה יוגה וראג’ה יוגה, השפעת תרגילי נשימה (פראנאיאמה) על מדדים פיסיולוגים ופסיכולוגים שונים, השפעת יוגה על ... קרא עוד »

הגעתי למין שלב שבו אני נוטה למדוד את יתרת חיי בתפוקה, או במעשים, כך למשל אם אני בוחר לקרוא ספר או לכתוב משהו אינני יכול להמנע מלחשוב כמה ספרים אוכל לסיים עד לשארית חיי, כמה מאמרים אוכל עוד לכתוב… בניסוח אחר כמה ספרים נותרו לי לחיות, כמה פוסטים נותרו לי לחיות וכו’, פחות מורגש לגבי משימה קצרה, ויותר מורגש לגבי מיזם רחב היקף, ככה זה אצלי. טוב למיקוד אבל גם גורר שיתוק מסויים, נסיגה לעמדה סכיזואידית, בודהיסטית אולי, של צופה, מודע מתבונן, נסיגה אל תודעת הסובייקט. מבחינה תפוקה ברת מדידה (ובת מניה) אני כמובן לא עושה כלום. מפרספקטיבה של חברה ... קרא עוד »