ראשי / SITE5000עמוד 11

SITE5000

תודה

הטרדה מינית במקום העבודה

אדם שהזדהה כשוטר התקשר למנהלת סניף מקדונלד בקנטאקי, ארה”ב. המטלפן הודיע למנהלת הסניף כי אחד העובדות, לואיז אוגבורן גנבה והורה לה להביאה למשרד, בהמשך הנחה המטלפן את המנהלת לבצע חיפוש בכליה של לואיז, ולאחר מכן חיפוש בעירום. המנהלת היתה טרודה בניהול הסניף והמטלפן עיקב את התהליך כך שלאחר 40 דקות עדיין היתה לואיז עירומה במשרד, מכוסה חלקית בסינור. המנהלת הטרודה נאלצה לפרוש בשלב הזה והשאירה את לואיז בהשגחת המדביר שלהם, ווס. המטלפן המשיך את הטיפול בעזרתו של ווס, המטלפן באמצעות בא כוחו הנחה את לואיז לוותר על הסינור ולהיבדק בעירום מלא, להסתובב ולהתכופף, אח”כ לקפוץ במקום כדי שאולי יפול מנקבי ... קרא עוד »

קישקשתא כאנטי גיבור

בסרטון הארכיון מופיע אחד מגיבורי הילדות שלי, קוראים מהשנתון של עבדכם בערך, מוזמנים לצפות ולהתענג על פרץ נוסטלגיה חמים, קוראים צעירים יותר מוזמנים לצפות ולהתענג על כך שנולדו כשהטלוויזיה כבר היתה טלוויזיה. אניווי, שום פרץ נוסטלגיה חמים לא יפריע לי לומר קצת דברי בלע על הבובה ופועלה. ובכן שיר הפתיחה הולך בערך כך (הערות שלי בסוגריים): קוראים לי קישקשתא (שם יאה לאנטי גיבור) קישקשתא זה שמי כמעט ושכחתי – שלום אני שר ורוקד לי כמעט בעצמי בתוכנית – מה פתאום אני שר בעצמי ורוקד עם עצמי ומספר סיפורים לבד (WTF?) !מוחא גם כפיים למי? לעצמי (שמים לב למוטיב החוזר?) והכל ... קרא עוד »

הכל בסדר ודתות אחרות

הפוסט מחלק את הבריות לשתי קבוצות, החלוקה מתבצעת לפי מין אמונה בסיסית שדרכה הם מפרשים תדיר את המציאות. אצל בריה מהקבוצה הראשונה יוקדת האמונה “הכל בסדר”, האמונה הכל בסדר אינה מתאימה תמיד למצב, לפחות לא בקלות ויש להשקיעה מאמץ פרשני או אמוני כדי להתאים את המצב בפועל לתפיסת העולם. מהליבה של בריה מהקבוצה השניה מבעבעת האמונה “יש פה משהו לא בסדר”, גם בריה מקבוצה זו תפרש את המצב לפי אמונת הליבה. ההבחנה הזו ממש גסה, פשטנית וכוללנית ואני ממש מתנצל, יש בטח גם איזה נזיר טיבטי שרואה את המצב ללא דעות קדומות, לפחות ללא הדעות הקדומות הנ”ל, ויוצא מהכלל, לא ... קרא עוד »

קסנופוביה

זה פול: פול סובל מגילויים שונים של קסנופוביה – שינאת זרים, לא בגלל הלאום אליו הוא משתייך או דתו, או גזעו או השקפותיו הפוליטיות, אנשים מתנכלים לפול פשוט בגלל שהוא כחול. פול קיבל את גוון עורו הכחול בעקבות שימוש ממושך בתרופה מסורתית מסויימת. בכתבה המצולמת מספר פול שעבר מאיזור מגוריו בארצות הברית לאיזור אחר הנחשב ליותר ליברלי כיוון שאנשים היו לא נחמדים אליו ברחוב: קרא עוד »

התנגדות לא אלימה

התנגדות לא אלימה, כנראה צורת ההתנגדות הכי פחות אפקטיבית. אם אתם בכל זאת בוחרים בדרך הזאת כדאי לבדוק קודם מול מי , ולשנות אסטרטגיה אם השיטה לא עובדת לאורך זמן, בסרטון קטעים מצולמים שהוברחו מטיבט: טור עולי רגל טיבטים צועד בשלג, הסינים צולפים עליו בסבבה, שני צועדים נופלים, הטור הבודהיסטי ממשיך כאילו כלום, מדהים, הסינים ממש הרוסים: וזה בנר מחאה חביב שהפיקו הגולים לכבוד אולימפיאדת בייג’ין: הפילוסוף קן ווילבר סופר הצלחות בודדות בלבד למחאה לא אלימה, וגם אז מול שילטונות דוברי אנגלית, כל המקרים האחרים המוכרים לו נגמרו בקטסטרופה. לשיטתו המחאה חייבת לדבר בקודים של השליטים, אם הם דתיים כדאי ... קרא עוד »

רשום במין

“התת מודע רשום במין” המשפט המפורסם של הפסיכואנליטיקאי ז’אק לאקאן פותח פוסט העוסק בהדהוד של חוויות החיברות בפנטזיה המינית, חוויות חיברות מיוצגות או מומחזות בפנטזיה המינית, קטעי חיברות שעובדו מחדש כפנטזיה מינית מוטענים בעוצמה רבה, כפטיש. יתכן וההסבר לתופעה נרמז ע”י משפט מפורסם אחר של לאקאן “התענגות הינה תמיד התענגות על הטראומה”. טראומה היא סוג של חינוך או הצרנה, ניתן להבחין בין חינוך שמתחת לקו הטראומה או מעל לקו הטראומה, נושא שכנראה יזכה לפוסט נפרד, מכול מקום, חוויות שמעל לקו הטראומה, הנחוות במהלך הסוציאליזציה משמשות בהתענגות וכך בפנטזיה המינית. למה בדיוק ההתענגות היא התענגות על טראומה ? שאלה מצויינת לקאן ... קרא עוד »

טירונות או סליחה איפה זה פה חינוך מחדש?

בניסוי מפורסם המוכר בשם ניסוי סטנפורד, נחקרה ההתנהגות האנושית בתנאי כלא, מטרת הניסוי הייתה לבחון התנהגות בשבי, אך ממצאיו ממחישים כיצד האדם נכנס לתפקיד החברתי שיועד לו תנאי שבי בניסוי חולקו נבדקים לקבוצת סוהרים וקבוצת אסירים, מרתף הבניין שימש ככלא, ותוכננה התנהלות רגילה של כלא למשך שבועיים. הניסוי הופסק לאחר כשבוע לאחר שהן הסוהרים והן האסירים נכנסו לתפקידם קצת יותר מידי. הסוהרים הפכו, לפחות בחלקם לסדיסטים יותר, והאסירים הפגינו סימני לחץ נפשי ודיכאון. האסירים עברו שינוי סטטוס מזורז או רה-סוציאליזציה אל מצבם החדש: מעצר->הובלה->שרשרת עיבוד (פרוצדורות כליאה)-> מאסר. במהלך הכליאה נערכו פעילויות יזומות, מסדרים, התפקדות, ביקורת וחיפושים… המיועדות ליצור אינטראקציות ... קרא עוד »

הקפיטליזם של חופש התנועה

הדינאמיקה של הקפיטליזם שואפת לקבוע לכל דבר מחיר, אין הפקר, במרחב שנוצר שבו לכל פעולה יש מחיר, חופש הפעולה כרוך באמצעי תשלום, ניתן לומר כי רמת ההכנסה קובעת את רמת חופש הפעולה. אמנם, נכון להיום לא מוכר לנו מרחב כזה, שבו לכל פעולה יש מחיר, אף אחד לא הצליח לקבוע למשל מחיר לטיול בשעת בין הערביים, אך לשם מובילה הדינאמיקה של השוק החופשי, ובמידה חלקית אנו חיים במרחב כזה. מדוע בעצם לטיול בשעת בין ערביים אין עלות (לפחות לא ישירה)? ובכן הכלכלן מילטון פרידמן עסק בעקיפין בסוגיה עוד בשנות השישים. בספרו ‘קפיטליזם וחרות’ תוהה פרידמן איך נקבע מה צריך להיות ... קרא עוד »

שפחות מין – סחר בנשים אלבניות

הכתבה המצולמת שבסירטון עוסקת בחטיפת ומכירת נשים אלבניות[1]. העוני באלבניה נורא, באנרכית פשע השוררת שם היום, פועלים בחופש יחסי אירגוני פשע. באקלים הזה נעלמו לפי הכתבה 90,000 נערות ונשים צעירות. אירגוני הפשע חוטפים נערות או קונים אותם ממשפחותיהם ומעבירים אותם למדינות עשירות יותר לצרכי זנות. החטופות משוכנעות לשתף פעולה באלימות, ובאיומים על פגיעה בהם או בבני משפחותיהם. הכתבה עוסקת בציר אלבניה-איטליה, הסיפור חוזר כמובן בגירסאות שונות, בנות ממדינה עניה שבה רמת הביטחון האזרחי נמוכה, נמכרות כשפחות מין בד”כ במדינות עשירות, ביו-טיוב יש די הרבה חומר מצולם בנושא. הצפיה עוררה אצל עבדכם ושפחותיו תגובה רגשית עזה, התגובות הראשוניות הן בעיקר רצון ... קרא עוד »

פעולה לא ירוקה

לקריסה האקולוגית שמתרגשת עלינו מספר סיבות: התפוצצות אוכלוסין, גידול גלובלי מהיר של האוכלוסיה מעבר ליכולת ההכלה של כדור הארץ צריכה גבוהה וגידול מתמיד בצריכה לראש צמיחה כלכלית היוצרת גידול בתפוקה, שמשמעותו גידול בצריכת חומר גלם וגידול ביצור פסולת תעשיתית הסתמכות על מקורות אנרגיה מתכלים, בפרט דלק מאובנים הרשימה הזו מופיעה באתר של פעיל אקולוגי בו עבדכם קורא לאחרונה, גורמים אחרים ערכו רשימות נוספות, נכונות יותר או נכונות פחות. שני הפרמטרים הראשונים מרכזיים כנראה בקטסטרופה המתהווה – הגידול במספר הראשים והגידול בצריכה לראש. בעולם עתידני (העולם הבא, להלן) שבו מקורות האנרגיה בלתי נדלים, שבו אנו מסוגלים ליצר את כל הדרוש לנו ... קרא עוד »

טוב ורע בסדום ועמורה

120 ימים בסדום (פאזוליני 1975) מכר טוב שלי (מזה) שהוא לא עלינו דתי-לאומי, צפה ב 120 ימים בסדום המזעזע של פזוליני. הדתי-לאומי חובב קולנוע ובתור שכזה מרשה לעצמו לצפות בתכנים מטמאים כהגדרתו, אבל טוהר מאוד חשוב לו. “אני מפחד” הוא אמר לי, “ראיתי את הסרט ואני מפחד, מפחד מהרשע”. רציתי להגיד לו שבדרך כלל זה לא רשע שעושה את הזוועות האלה, בדרך כלל הדברים האלה נעשים בשם המוסר ע”י אנשים דתיים או לאומיים, רוב האנשים האנשים שמעונים עכשיו בעולם מעונים ע”י מדינות או קבוצות בדלניות, לאומיות או דתיות, בשם אידיאולוגיה מתאימה. מי שעובר התעללות נתפס כאוייב העם או המדינה, או ... קרא עוד »

מימון למחקר תיאולוגי

אני מחפש מימון לשתי עבודות מחקר: 1 – מחקר הבוחן את האפקטיביות של תפילה (יהודית) המבוצעת ע”י קרוב משפחה או ידיד להחלמתו של חולה. המחקר יתמקד בחולים מאושפזים, הסובלים מחולי עבורו קיימת סטטיקטיקה רחבה באשר לסיכויי ומידת ההחלמה, לקבוצת הביקורת יבחרו חולים הזוכים לתשומת לב ועידוד של קרובי משפחה וחברים, אך לא לתפילות. המחקר ראשוני, גוף מחקר הבוחן אפקטיביות של פרקטיקות דתיות יתן כך אני מקווה, אינדיקציה מסויימת לנכונות המטאפיזיקה עליהן הן נסמכות[1]. 2 – מחקר הבוחן גלישת גלים כפרקטיקה טאואיסטית (הרמוניה וזרימה עם כוחות הטבע…), המחקר יבחן את יחסם ומצבם בעולם של בוגרים שהרבו לגלוש בתקופת ההתבגרות, לקבוצת הביקורת ... קרא עוד »

מבוא – יוגה סקירת מחקרים

סקרתי מחקרים שנעשו על יוגה בניסיון לענות על מספר שאלות 1- האם מוכח שזה עושה משהו ? מה הערך המוסף הפסיכולוגי והבריאותי? 2 – האם הערך המוסף שונה מזה של התעמלות מתונה ? 3 – האם לתרגול דמיון מודרך יש ערך מוסף פסיכו-פיזיולוגי? והאם תרגול יוגה שונה ממנו. במילים אחרות האם יש ממש במודל האנרגטי ובתרגול יוגה או שזו עוד מסורת אימון גופני/הרגעות/הרפיה/דמיון מודרך. מחקרים שנסקרו בוחנים בין השאר גלי מוח (באמצעות EEG בעיקר גלי אלפא, תטא וגמא) בזמן מדיטציה אצל מתרגלי קונדליני יוגה, טנטרה יוגה וראג’ה יוגה, השפעת תרגילי נשימה (פראנאיאמה) על מדדים פיסיולוגים ופסיכולוגים שונים, השפעת יוגה על ... קרא עוד »

בן מניה

הגעתי למין שלב שבו אני נוטה למדוד את יתרת חיי בתפוקה, או במעשים, כך למשל אם אני בוחר לקרוא ספר או לכתוב משהו אינני יכול להמנע מלחשוב כמה ספרים אוכל לסיים עד לשארית חיי, כמה מאמרים אוכל עוד לכתוב… בניסוח אחר כמה ספרים נותרו לי לחיות, כמה פוסטים נותרו לי לחיות וכו’, פחות מורגש לגבי משימה קצרה, ויותר מורגש לגבי מיזם רחב היקף, ככה זה אצלי. טוב למיקוד אבל גם גורר שיתוק מסויים, נסיגה לעמדה סכיזואידית, בודהיסטית אולי, של צופה, מודע מתבונן, נסיגה אל תודעת הסובייקט. מבחינה תפוקה ברת מדידה (ובת מניה) אני כמובן לא עושה כלום. מפרספקטיבה של חברה ... קרא עוד »

מבוא – קפיטליזם ופנאי

תחרות חופשית מניעה את הכלכלה קדימה. בתחרות יש כמבן מנצחים, הצלחתם מראה לכולנו כי כול אחד יכול ויוצרת מוטיבציה, בתחרות יש גם מפסידים, אלה נעדרים כמעט מהשיח הציבורי, הם אולי נמצאים בשיח הציבורי ככאלה שקשה להם, שלא מסתדרים אבל לא ככאלה שפשוט הפסידו, שהפסידו בתחרות עסקית או בתחרות בשוק העבודה. יש עוד קבוצה, אלה שלא ממש מעוניינים להתחרות, לאלה אין ממש מקום בשוק החופשי, לפחות לא ברגולציה הקיימת. דרושה רגולציה שמגדירה את גבול ההפסד, רגולציה שבמידה מסוימת הופכת את התחרות לבחירה, אך עדיין כזו שתשמר את התחרות החופשית כמנוע מוטיבציה, המאמר עוסק באפשרות לרגולציה מתאימה, בניסוח ציפיות מרגולציה של מערכת ... קרא עוד »

אונס

אם נערוך סקר, ונשאל 10 גברים למשל מה מפחיד אותם בעונש מאסר, 10 גברים יגידו “יפתחו לי את התחת”. החשש מאונס תקף גם לגבי כליאה זמנית בבית מעצר, כשמבחינה משפטית פלוני בכלל חף מפשע, לא שזה משנה המדינה לא קובעת עונשי אונס למורשעים. מדובר למעשה באונס באמצעות בא כוח, נסגור אותך ללילה בתא אם אנס אחד או שניים או חמישה ליתר ביטחון, ונוציא אותך בבוקר. 10 מתוך 10 גברים הפנימו את המסר, 10 מתוך 10 גברים ספגו את המסר באינספור סרטים, תכניות טלויזיה, כתבות בעיתונים ולפעמים ע”י התנסות חוויתית. האונס מהווה חלק אינטגרלי ממערכת האכיפה והענישה. במדינה שבה מהווה האונס ... קרא עוד »

כץ וההשגחה הפרטית

הכלב שלי, כץ, נובח כל הזמן, יש לו עוד כמה דפקות מעצבנות, אבל הנביחות האלה משגעות לשכנים את השכל, וגם אותי הוא כבר מוציא מהכלים. הנושא שעל הפרק הוא אילוף, כץ כבר יודע שאני לא אוהב שהוא נובח, הוא יודע שאם אני צורח עליו שישתוק אני מעוניין שישתוק, ואם אני גם יוצא לגינה בעצבים, חמוש בחפץ כהה, הא ישר לוקח את הרגליים ובורח. הוא בן זונה אבל לא טמבל, כך שלא ברור מה יש לי לקחת אותו לאילוף. מה יסבירו לו שם שהוא לא יודע ? אניווי כשאני בבית הוא פחות או יותר נותן כבוד, אבל אם אני לא נמצא, ... קרא עוד »

העבודה משחררת

“בזיעת אפיך תאכל לחם”, כך מקלל אלוהים את יציר כפיו הראשון ומגרשו מגו עדן. קטע עתיק היומין זה, הלקוח מטקסט יהודי קדום מתייחס לעבודה בתור קללה. הגישה הרווחת היום רואה בעבודה מקום של $#^&& המאפשר &$$%^ ומספק #@#%^% ועוד. אכן, עקרונית עבודה בהחלט עשויה להיות מקום מאפשר ולעיתים היא גם כזו, זו פרספקטיבה אחת. מפרספקטיבה אחרת העבודה מגלה אותך מעולמך לעולמו של מעסיק/לקוח, בעולם זה אתה שרת (וגולה). לא מעט אנשים ניסו להסביר לעבדכם שהחלופה לעבודה בעבור מעסיק/לקוח היא בטלה וניוון, זאת למרות שהאינטרנט, למשל, מפוצץ מדברים שאנשים עושים דווקא כי יש להם זמן פנוי. שני כותבים צרפתים שאני מרבה ... קרא עוד »

סחר בנשים

מספר פעילות ארגוני הנשים שהיה לי הכבוד לשמוע מדברות על סחר בנשים, על היחס המשפיל של המבריחים בסיני, על המאפיה שמפעילה רשת בין לאומית של הברחות, על החוב של הזונה לסרסור שקנה אותה מהמבריח, על סרסורים שמתעללים ועושקים את הזונות, ועל הזונות שחוששות להתלונן מפחד שיגורשו כיוון שמעמדן לא חוקי. אף אחד מפעילות הארגונים הצדקניות האלה לא מציעה להקצות אשרות כניסה לנשים זרות המעוניינות לעסוק בזנות. אם ישראל הייתה מנפיקה אשרות עבודה לנשים המעוניינות לעבוד בזנות. עובדת הייתה יכולה להוציא אשרה בקונסוליה ולהגיע לישראל במחיר כרטיס טיסה. השימוש בשרותיהם היקרים והאלימים של המבריחים היה נחסך, החוב המנופח היה נעלם, וכוחו ... קרא עוד »

גלאוניזם

“…אתה בחרת להיות עורך בכיר, אני בחרתי להיות חברת כנסת, היא לא באמת בחרה להיות זונה” זהבה גלאון למראין בתכנית מבט שני 9/2/06. במילים אלה מתייחסת חברת הכנסת גלאון לעוני הקשה במדינות חבר העמים, לדעת גלאון הבחירה בזנות לא נעשתה באותה חדווה שבה בחרה היא את עיסוקה, הבחירה בזנות נעשתה כדי להימלט מעוני. לדעת החברה גלאון יש כאן טעם נפגם ושומה עלינו ללכוד כל נערת ליווי שהסתננה לישראל ולהחזירה חיש קל אל העוני שממנו באה. אדיר. זהבה אגב חברה במר”ץ שמניפה את דגל זכויות האדם.  קרא עוד »

למעלה